הפיגועים ששינו את עולם התעופה: כך השפיע איום הטרור על הטיסות
אם יש דבר אחד בטוח, זה שנוהלי האבטחה בתעופה האזרחית נכתבים בדם. חזרנו אל האירועים המשמעותים ששינו את תפיסת האבטחה במטוסים ובנמלי תעופה, והשאלה הנשאלת היא האם האירוע בטיסת "פליי דובאי" ישנה גם הוא את שיטות הביטחון
ביום שאחרי ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי לישראל, אם יש דבר אחד בטוח הוא שנוהלי האבטחה בתעופה האזרחית נכתבים בדם. חזרנו אל האירועים המשמעותים ששינו את תפיסת האבטחה במטוסים ובנמלי תעופה, והשאלה הנשאלת הערב (חמישי) היא האם האירוע של אתמול ישנה גם הוא את שיטות הביטחון.
בכל העולם, ובעיקר אצלנו בישראל, כל אירוע דרמטי הוליד תורת ביטחון חדשה. זו הישראלית נולדה ב-1968, כשטיסה 426 של אל על מרומא נחטפה על-ידי שלושה מחבלים חמושים באקדחים ורימונים שאילצו את המטוס לטוס לאלג'יריה.
האירוע הזה שינה הכול. ישראל הבינה שהיא זקוקה לאבטחה בתוך המטוס. ומאז ועד היום - על המטוסים הישראליים יש מאבטח מאומן חמוש.
כולנו זוכרים את השם קוזו אוקמוטו ואת הטבח בנמל התעופה בן גוריון ב-1972, שאז עוד נקרא לוד. המחבלים עלו על טיסת אייר פראנס לישראל מחופשים לתיירים, ואת הנשק הם החביאו בתוך המזוודות. כשקיבלו אותן אחרי הטיסה הם פתחו באש ורצחו 26 אנשים, שני מחבלים חוסלו, קוזו אוקמוטו נלכד.
בעקבות הפיגוע הומצאה תורת הטיפול הישראלית המיוחדת בביטחון התעופה, התשאול של הנוסעים, "ארזת לבד" וכל הנגזרות שאפשר ואי אפשר לדבר עליהן, שיטה שמנעה מאז פיגועים בתעופה שלנו.
אירוע שהשפיע על אבטחת התעופה העולמית כולה, הוא הפיגוע בטיסת פאן-אם. המטוס התפוצץ מעל לוקרבי שבסקוטלנד, עם מטען חבלה שהוטמן בתוך מזוודה שנשלחה לבטן המטוס. 259 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו בפיצוץ האדיר. שם נולדה ההבנה שלא רק אנשים חמושים הם סכנה לטיסה, אלא גם הכבודה . מאז כל מזוודה שמועלית לבטן המטוס נבדקת בקפדנות.
25 שנים חלפו מאז הפיגוע התעופתי הגדול מכולם, אירועי 11 בספטמבר 2001, עם כמעט 3,000 הרוגים. אחרי שהתבררו ממדי האסון וגודל המחדל, נקבע בכל העולם שגם בטיסות פנים-ארציות יהיה בידוק מחמיר. האמריקנים קבעו שחצי שעה לפני הנחיתה, בכל טיסה, כל הנוסעים יושבים כשהם חגורים. גם בישראל זה כך מאז, ובנוסף נקבע כי דלתות תא הטייס יהיו נעולות.
כשלושה חודשים אחרי אסון התאומים, ריצ'רד ריד, "מחבל הנעליים", ניסה לפוצץ בפיגוע התאבדות מטוס נוסעים מעל האוקיינוס האטלנטי. הוא הכניס לסוליות הנעליים שלו חומר נפץ, ניסה להדליק אותן באוויר, אבל שתי דיילות וכמה נוסעים השתלטו עליו לפני שהוא פוצץ את המטוס. במדינות רבות דורשים מאז מהנוסעים להסיר את הנעליים ולהעביר אותן במכשירי השיקוף.
אירוע מומבסה ב-2002 היה דרמטי לאבטחה הישראלית. שני טילי כתף נורו על טיסת ארקיע שהמריאה מעיר הנמל שבקניה. שני הטילים החטיאו, אבל שם נולדה מערכת "מגן רקיע", מערכת הגנה שמותקנת על מטוסים ישראליים עד היום.
ב-2006 תכננו מחבלי אל קאעידה להפיל 7 מטוסים במקביל מעל האוקיינוס באמצעות חומר נפץ נוזלי שיוסלק בבקבוקי שתייה אישיים. המזימה סוכלה, ומאותו רגע נולד האיסור לטוס עם נוזלים.
הטייס הגרמני שהתאבד בטיסת "ג'רמן ווינגס" ב-2015 אמנם לא היה מחבל אלא מעורער בנפשו, אבל גם האירוע הזה הביא לשינוי בגלל שהטייס המתאבד נעל את עצמו לבד בקוקפיט נולדה הוראה חדשה: תמיד שניים בתא הטייס. גם אם אחד מהם הוא מצוות הדיילים. בנוסף נוצרו גם נהלים לפתיחת הדלת מבחוץ.
ובחזרה לימינו. האירוע אתמול נוגע בנקודת עיוורון שאין לה עדיין פתרון: מה עושים כשאיש צוות האוויר, טייס, הוא המחבל המתאבד בעצמו?