מג'עברי ועד אבו אל-עטא: מאחורי הקלעים של מדיניות החיסולים
במשך עשרות השנים האחרונות, אופציית הסיכולים הממוקדים נשקלת במערכת הביטחון פעם אחר פעם. השאלה התמידית המלווה אותה נוגעת ליעילותם - האם להחליף מחבל אחד במשנהו אכן עושה את ההבדל?
במשך עשרות השנים האחרונות, אופציית החיסולים נשקלת במערכת הביטחון פעם אחר פעם כדי להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניה. "כשמדברים על מבצע כזה, איסוף המודיעין לא מתחיל באותו הבוקר", הסביר אילן לוטן, לשעבר בכיר בשב"כ. "הוא נמשך לעיתים ימים, שבועות ואף חודשים". עדי כרמי, גם הוא בכיר לשעבר בשב"כ, הוסיף: "בברגע שמתחילים לאסוף מודיעין לקראת מבצע על יעד שכזה, ממתכנס חפ"ק ממוקד סביב הדמות הזו – ומתחילים לאסוף פרט אחרי פרט".
מדיניות החיסולים של ישראל עלתה השבוע לכותרות עם חיסולו בכיר הג'יהאד האסלאמי, בהאא אבו אל-עטא. "הוא הפך לסלב בחודש האחרון, תמונתו ושמו פורסמו בתקשורת הישראלית לא בכדי", הסביר לוטן. "המטרה הייתה להזהיר אותו – אתה על הכוונת, תתחיל להירגע. זו שיטה מסוימת, לעיתים היא מצליחה ולפעמים המנוי לא קולט את המסר - ואז משדרים אליו דבר אחר".
עוד בחדשות 13:
חמאס הודיע: פעיל הארגון נהרג במהלך תקיפת צה"ל בעזה
450 רקטות ב-50 שעות ו-25 מחבלים הרוגים: מספרי "חגורה שחורה"
קצין בכיר הזהיר את אנשי הביטחון בעוטף: "ייתכן שהירי יימשך"
השאלה התמידית בהקשר זה היא על יעילות החיסולים - האם להחליף מחבל אחד במשנהו אכן עושה את ההבדל. "לפני כל סיכול כזה, שאלת המפתח היא האם כשהרגת את הבן אדם הספציפי יצרת מצב שכל היכולות יורדות. בגלל הידע הייחודי, בגלל המנהיגות או התעוזה שלו – או בגלל שהוא סמל. אם התשובה שזה לא ישנה הרבה – חבל ללכת לסיכול", הסביר האלוף במיל' נעם תיבון, לשעבר מפקד אוגדת איו"ש.
"כל מנהיג של ארגון טרור צריך לדעת שיש סיכוי טוב שהוא הולך לישון ולא קם בבוקר, והפחד הזה הוא בהחלט יוצר אצלם הרתעה", הוסיף תיבון. לדברי סא"ל במיל' אורנה מזרחי, לשעבר סגנית ראש המל"ל, "חיסול זה פתרון טקטי, וככה גם במקרה הזה. זה מסכל פיגועים, מייצר אולי מציאות רגעית יותר נוחה, אבל לא מייצר שינוי אסטרטגי". יורם שוויצר, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, סיכם: "היו כאלה דוגמאות, אבל בודדות בהסיטוריה, שארגון התמוטט מפגיעה במנהיג הראשי שלו".