שלב ב' יוצא לדרך: בצה"ל מזהירים כי צריך לעצור את הסיוע ההומניטרי
על רקע החזרה לשגרה ברצועת עזה והכניסה לשלב ב', בצה"ל מזהירים כי חמאס משקם את כוחו ומפצירים בדרג המדיני להמשיך את הלחימה - לפני שיהיה מאוחר מדי
עם השלמתו הסופית של שלב א' בהסכם הפסקת האש, ישראל מחויבת על פי ההסכם ובתמורה לעסקת החטופים להכניס משאיות סיוע לרצועת עזה. צה"ל הודיע הבוקר (חמישי) כי הוא ממליץ לעצור באופן מיידי את כניסתן של כ-4,200 משאיות אספקה בכל שבוע לשטח הרצועה.
לצד ההמלצה הזו, האזהרות החריפות ביותר שנשמעות בצבא נוגעות דווקא להיעדר יוזמה ישראלית להמשך הדרך: חמאס ממשיך להתאושש, אינו מתקרב לפירוז מנשקו, ובמערכת הביטחון מעריכים כי אם לא יחול שינוי מהותי - חידוש הלחימה ברצועה יהיה בלתי נמנע.
במערכת הביטחון סבורים כי המצב הנוכחי בעזה פועל בבירור לטובת חמאס. ישראל, כך נטען, אינה מובילה אלא נגררת, בעיקר נוכח מעורבות גוברת של קטר וארצות הברית בנעשה ברצועה – כשלושה חודשים לאחר סיומה של המלחמה. בכירים בצה"ל מזהירים מפני העתקת מודל חיזבאללה לעזה: ארגון טרור רצחני, חמוש ומשוקם, השולט בפועל בשטח הסמוך ליישובים ישראליים, רחוק מפירוז ורחוק עוד יותר מהשמדת יכולותיו.
לדברי גורמים בצבא, בשנת 2025 נולדו בעזה כ-60 אלף תינוקות, כ-10,000 יותר מהממוצע השנתי, מגמה שלהערכתם תימשך גם בשנים הקרובות. במהלך המלחמה נהרגו, לפי הערכות צה"ל, כ-70 אלף עזתים, לא כולל נעדרים, כאשר בצבא מציינים כי תהליך הפילוח בין מחבלים לבלתי מעורבים עדיין נמשך. בשטח, התמונה ברורה מבחינתם: צה"ל מתבצר עם יותר מ-40 מוצבים מאוישים לאורך הקו הצהוב ובאזור החיץ הסמוך לגבול, בעוד חמאס - שפורק מיכולותיו הצבאיות הארגוניות – מייצר מחדש רקטות ומטענים, ממנה מפקדים, משקם מנהרות ובעיקר מבסס מחדש את שלטונו על כשני מיליון תושבי הרצועה.
הציבור העזתי, כך מתארים בצבא, אינו יוצא נגד חמאס ואף נהנה מסימנים ראשונים של התאוששות אזרחית: בנקים ומסעדות נפתחים, השווקים הומים קונים, החקלאים חוזרים לשדות, הלימודים חודשו, ומערך הגבייה של חמאס גובה מדי יום מיליוני שקלים ממסי משאיות האספקה שמגיעות מישראל. לפי הערכות בצה"ל, חמאס אף עלול ליזום בקרוב מצגי שווא, כולל הסגרה חלקית ומדומה של אמצעי לחימה, במטרה להרוויח זמן נוסף. במקביל, הרצועה מתמודדת עם משבר אשפה חמור, עם ערימות זבל שמגיעות לגובה של כ-18 מטרים, והצורך הדחוף ביותר, לפי הצבא, הוא שיקום תשתיות הסניטציה והביוב, מהלך שעשוי לצאת לדרך כבר בקרוב כחלק מההסכם.
"התרחיש הכי גרוע הוא שנשלים עם מצב שבו הנשק של חמאס מאוחסן במחסנים בתוך הרצועה", מזהירים בצה"ל. לדבריהם, יש לעצור מיידית את כניסתן של כ-600 משאיות ביום, פי שלושה עד ארבעה מהיקף הצרכים של עזה לפי נתוני האו"ם. "לפי האו"ם, העזתים זקוקים לכ-80 אלף טון מזון בחודש. אנחנו מכניסים פי ארבעה מזה, עם כ-25 טון בכל משאית, שעליה חמאס גובה כ-15% מס, בנוסף למסים על הסחורה שנמכרת בשווקים. עזה מפוצצת במזון, מים ותרופות, יש גם קווי מים מישראל, והאו"ם עצמו מתלונן שאין לו כבר מקום לאחסן את הסחורות שמגיעות מארגוני הסיוע", מציינים בצבא.
במסגרת המעבר לשלב ב' בהסכם, שאושר בקבינט לפי הנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, מעבר רפיח צפוי להיפתח בימים הקרובים לשני הכיוונים, הקלה משמעותית עבור תושבי הרצועה. לפי התכנון, ניהול המעבר ייעשה בידי גורמי הרשות הפלסטינית, בליווי ארגון בינלאומי ובמעטפת של עמדות בידוק חיצוניות, בעיקר לנכנסים לעזה, בפיקוח כוחות צה"ל. המערכת תכלול מצלמות זיהוי ושליטה ישראלית מרחוק על שער החצייה למצרים, אך בצבא מבהירים כי אם קצין זוטר בחמאס יבקש לעזוב - ישראל לא תעצור אותו. האזהרה המרכזית נוגעת לאפשרות שמעבר רפיח יהפוך בעתיד למעבר סחורות. בצה"ל מגדירים תרחיש כזה כקטסטרופלי: "בחודשים שלפני 7 באוקטובר נכנסו כ-11 אלף משאיות ללא פיקוח דרך רפיח, כלומר פי ארבעה משנים קודמות. אספקה לעזה חייבת להיכנס רק דרך מעברים ישראליים ובפיקוח מלא".
במתאם פעולות הממשלה בשטחים מסכמים את המלחמה הארוכה ומדגישים את שורת המהלכים שנקטה ישראל כדי למנוע אסון הומניטרי או רעב מוכרז ברצועה לאורך קרוב לשנתיים של תמרון קרקעי. מאז ישיבת הקבינט הראשונה באוקטובר 2023, שבה נשמעו הצהרות כי אפילו בקבוק מים לא ייכנס לעזה, ועד להיקפי הסיוע העצומים שאושרו בפועל, סיוע שלדברי גורמים במערכת הביטחון תרם גם לשרידות חמאס.
בצה"ל מודים גם בכישלון משמעותי נוסף: היעדר מערך הסברה לאומי אפקטיבי. לדבריהם, רק במקרים נקודתיים, כמו התמודדות עם קמפיין "רעב הילדים", הצליחה ישראל להדוף טענות באמצעות צוותים משולבים של מתפ"ש, משרד החוץ, דובר צה"ל ואמ"ן. "העולם החליט שהמלחמה נגמרה, לא משנה מה נעשה. כבר שבועיים אחרי תחילתה קיבלנו גינויים, גם באירופה", אומרים בצבא.
באשר לוועדה הטכנוקרטית שאמורה לנהל את המערך האזרחי בעזה, בצה"ל מודים כי אנשיה מזוהים עם הרשות הפלסטינית, ושגם חמאס יסכים למהלך כדי להרוויח זמן. עשרות אלפי פקידים ומנהלים אזרחיים ברצועה משתייכים לחמאס, ובראשם ראשי ערים, מנהלי בתי חולים ובכירים ברשויות המקומיות. בצבא מעריכים כי שינוי אמיתי יחל רק עם החלפת שכבת הניהול הבכירה המזוהה עם הארגון.
לשנה הקרובה מזהים בצה"ל שלושה תרחישים אפשריים: המשך שלטון חמאס בשטחו לצד כוח רב-לאומי שיוקם ב"עזה החדשה"; מעבר למודל חיזבאללה, שבו חמאס פועל כארגון טרור חזק לצד שלטון אזרחי פלסטיני; או סירוב חמאס לפירוז וחזרה ללחימה. במערכת הביטחון חוששים גם מתרחיש שבו ישראל תיאלץ להסכים לקטר ולטורקיה כמממנות עיקריות של השיקום. "אסור שיהיו חיילים טורקים על גבול עזה, ולגבי קטאר - קשה לראות מדינות אחרות שמובילות את המימון. בכל מקרה, ההסכם קובע שאין שיקום בלי פירוז חמאס".
אם הלחימה תחודש, בצה"ל כבר הכינו תוכנית חדשה להנעת האוכלוסייה הפלסטינית בתוך שטח הרצועה, ולא להעברת התושבים לשכונת הקראוונים הניסיונית ברפיח. במקביל, בצבא מצביעים על מגבלות חדשות שמקשה "המציאות ההסדרית" בעזה, כולל פגיעה בחופש הפעולה לעומת לבנון. כך למשל, לפני כחודש הורה מתאם פעולות הממשלה בשטחים היוצא, אלוף רסאן עליאן, לעצור את פעילות "רופאים ללא גבולות" בעזה לאחר שסירבו למסור רשימות אנשי צוות ולאחר שהתברר שאחד ההרוגים מאש צה"ל היה גם מהנדס שפיתח אמצעי לחימה עבור חמאס.
גם תופעת ההברחות מדאיגה את הצבא: דשנים, טלפונים, טבק וסחורות נוספות זורמות לעזה דרך גורמים אזרחיים וחיילי מילואים באזורי החיץ. "70% מהרצועה תיבנה מחדש - זה ים של כסף ומכרזים. משאית ששווה 100 אלף שקל יכולה להניב חצי מיליון", אומרים בצה"ל.
ולבסוף, גם יהודה ושומרון נכנסת לתמונה. למרות מדיניות הבידול, מגבלות התנועה והעיכוב בהחלטה על חידוש כניסת כ-120 אלף פועלים פלסטינים לישראל מעלים את מפלס המתיחות. בצה"ל מזהירים: "הכי מסוכן זה להיתקע. לא ליזום, לא להוביל. את הקונספציה מול עזה כבר שילמנו ביוקר".