המסמכים, הפגישות - והקשר לסינוואר: כך עבר הכסף לחמאס לפני 7.10
תחקיר חדשות 13 חושף: הגנרלים, המתווכים והפקידים שהיו מעורבים בהעברת הכסף הגדול שהגיע לידיים של ארגון הטרור לפני טבח 7 באוקטובר. נקודת מבט נדירה על מה שקרה מאחורי הקלעים של השיח שהתנהל בין ישראל, קטר, מצרים - וחמאס
לא בכל יום נחשפות כך שיחות ביטחוניות סודיות שהתקיימו הרחק מעיני הציבור. בתחקיר ששודר הערב (ראשון) במהדורה המרכזית חשפנו לראשונה את ציר הכסף הקטרי - הגנרלים, המתווכים והפקידים שהיו מעורבים בהעברת הכסף הגדול שהגיע לידיים של חמאס לפני טבח 7 באוקטובר.
חשוב להדגיש, המסמכים שנחשפו בתחקיר מתייחסים לתקופה מסוימת - סוף שנת 2021, תקופת ממשלת בנט-לפיד, והם אינם מתארים את כל מנגנון העברת הכסף לאורך השנים. הכסף הקטרי החל לזרום ב-2018, וראש הממשלה - אז והיום - בנימין נתניהו, הוא זה שהוביל בעצמו את אסטרטגיית החלשת הרשות הפלסטינית וחיזוק חמאס ברצועת עזה, עוד לפני ממשלת בנט-לפיד, וגם אחרי שחזר לשלטון בסוף 2022 - עד לטבח 7 באוקטובר שטרף את כל הקלפים.
ביולי 2021, עם תחילת כהונת בנט, הוא הבטיח להפסיק את משלוחי מזוודות הכסף מקטר לחמאס. שלושה חודשים לאחר מכן, ישראל אכן עצרה את מזוודות הכסף, אבל תפרה בשקט מנגנון חדש להעברת הכספים - שבמרכזו מי שכונה במסמכי מערכת הביטחון "היהלומן" - השליח הקטארי מוחמד אל-עמאדי, איש הקשר הבכיר שמקיים שיחות ישירות עם מצרים, עם חמאס - וגם עם ממשלת ישראל.
ב-17 באוקטובר 2021 בישר "היהלומן" לישראל כי הצליח למצוא מנגנון חלופי לתשלום משכורות לבכירי חמאס, לפיו כספים יועברו באמצעות רכישת דלקים ממצרים. כלומר, קטר תרכוש דלקים ממצרים בסכום של 10 מיליון דולר, והדלקים הללו יעברו ללא פיקוח, ישירות, לחברה של חמאס - וכך ארגון הטרור יוכל להשתמש בהכנסות ממכירתם או בכספים שנחסכו לתשלום משכורות. במקביל ביקש "היהלומן" מישראל להגדיל את מספר הפועלים שייכנסו מעזה לעבוד בישראל ל-30 אלף בחודש.
"היהלומן" נפגש עם מנהיג חמאס יחיא סינוואר, ובהמשך נועד גם מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז, האלוף רסאן עליאן. בתחקיר נחשפו התובנות של מערכת הביטחון על הפגישה בין "היהלומן" לסינוואר: "היהלומן מתאר תמונת מצב חיובית ברצועת עזה, מבחינה ביטחונית ואזרחית, וכן מנגנון רכש הדלקים מוסכם על כל הצדדים, כתחליף למענק הפקידים של חמאס".
ב-19 באוקטובר 2021, יממה לאחר הפגישה עם סינוואר, מגיעה התפנית הדרמטית: לפי המסמכים, ממשלת ישראל מאשרת לקדם את מנגנון העברת הכספים לחמאס באמצעות הדלקים. במסמך מצוין כי "קיימת שביעות רצון גדולה מהמדיניות האזרחית הנוכחית, והפתרון המסתמן".
המסמכים הללו מספקים נקודת מבט נדירה על מה שקרה מאחורי הקלעים של השיח שהתנהל בין ישראל, קטר, מצרים וחמאס, ומלמדים רבות על מערכת היחסים שישראל ניהלה עם הקטרים, והמנגנון המשומן שעבד סביב העברת הכסף הקטרי לחמאס לאורך שנים רבות.
אחרי טבח 7 באוקטובר, שגבה את חייהם של 1,163 בני אדם, קטר - שהייתה שותפה קרובה של ישראל לענייני עזה - נמצאת במוקד העימות בין ראשי הממשלה. ערב בחירות 2026, רה"מ נתניהו מתמודד עם "תסבוכת קטר" בלשכתו, ואילו רה"מ לשעבר בנט, ששיתף פעולה באופן הדוק עם הקטרים, מתחייב כעת להכריז על קטר כמדינת אויב, ומועמדים אחרים מציעים לבחון מחדש את היחס למדינה שתומכת בחמאס - ושעד לרגע זה לא גינתה את הטבח.
מטעמו של בנט נכתב בתגובה: "רה״מ לשעבר בנט עצר את מזוודות הדולרים שנכנסו לרצועת עזה ללא הבחנה, 2/3 מהכסף הועבר לתלושי מזון והגיעו לאזרחים, 1/3 הומר לדלקים. את השינוי הוביל בנט תוך חודשים ספורים, אחרי שנים של הפקרות מוחלטת. בנט הוביל מדיניות הפוכה מנתניהו - במקום להיכנע ללחצי חמאס ולהגדיל את כמות הפועלים, בנט אפשר כניסת פועלים רק כאשר המצב הביטחוני אפשר זאת. דוגמא נוספת לכך היא כך שבנט עמד על קיום מצעד הדגלים ב-2022 במסלולו המקורי, למרות איומי חמאס, לעומת נתניהו שהסית את מסלול מצעד הדגלים ב-2021 כי חשש מסינוואר. בנוסף, הטענה לפיה ננקטה מדיניות מרוסנת ומכילה סביב ההתפרעויות על הגדר היא שקר מוחלט. בנט הוביל מדיניות של אפס בלוני תבערה, רקטות והתקרבויות לגדר ללא תגובה, הפסיק את ההפצצות על דיונות החול כמו בתקופת נתניהו, פעל להפצצות של מטרות איכות, והוביל לשנה השקטה ביותר שהייתה בעוטף עזה בעשרים השנה האחרונות".