ערובה לצבא איכותי או הדרך הכי בזבזנית: הקרב על הפנסיות בצה"ל
ברקע חרם ההצבעות של גנץ סביב אישור חוק הפנסיות, הכלכלן הראשי באוצר לשעבר אומר כי גם אם מדובר במטרה ראויה יש חלופות אחרות, אך מנגד בכיר לשעבר בצה"ל טוען כי הצבא צריך להתחרות בכוח האדם עם חברות ההיי טק. פרופ' זליכה: "זו יריקה בפרצוף של עם ישראל"
שר הביטחון בני גנץ לא מתקפל מאיומו כי כחול לבן לא תיקח חלק בהצבעות יחד עם הקואליציה, והבוקר (רביעי) הוא הודיע כי הסיעה לא תשתתף בחקיקה הפרטית במליאת הכנסת, בעקבות חרם ההצבעות עליו הכריז במחאה על "הפגיעה המסתמנת בביטחון המדינה", מה שיקרה לטענתו אם חוק הפנסיות לא יאושר.
בשיחות סגורות גנץ אף איים כי אם החוק לא יעבור - "לא תהיה ממשלה", מה שמבהיר את חשיבות הנושא עבורו, ולא רק עבורו. בכיר לשעבר בצה"ל הבהיר בשיחה עם חדשות 13 כי יש צורך בצבא עם חיילים איכותיים שיעמוד מול ההצעות של חברות ההיי-טק. "צריך לשאול את מי רוצים בצבא, אם לא יהיו פנסיות תקציביות מי יישאר בצבא?", שואל הבכיר לשעבר.
"כל דבר בא על חשבון דבר שני, זו דמגוגיה זולה", הוא עונה לשאלה האם הכספים האלו לא באים על חשבון דברים אחרים. "תמיד יהיה צבא, והכל קשור בסוף לאיכות כוח האדם", הוא אומר, " אנשי הסייבר, שמקבלים סכומי עתק בהיי-טק, איך בצבא ילחמו עליהם? למה שצעיר ילך לצבא?".
"ברור שהמניע הוא אהבת הארץ", הוסיף הבכיר לשעבר, "אבל בסוף אתה צריך קיום, מעמד ויוקרה. צה"ל יעיל לעומת מערכות אחרות. אני רוצה צבא חזק, משאבים חזקים. צריך להסתכל על ראייה אסטרטגית לעתיד".
ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מסרב להאמין לנתונים. ״הפנסיות הצבאיות היום מאוד מאוד גבוהות בכל קנה מידה", הוא אמר היום לחדשות 13, "אם נשווה את זה לשירות המדינה - הפנסיות שם הרבה יותר קטנות ומקבלים את הפנסיה בגיל הרבה יותר מאוחר. על כל שקל שמקבל בממוצע עבור כל חודש שירות מי שפורש משירות המדינה, בצבא מקבלים מעל תשעה שקלים - וזה פשוט לא יאומן".
שראל מבהיר שגם אם מדובר במטרה נכונה, יש חלופות אחרות שאפשר לייצר כבר עכשיו ולא בעוד שנים רבות. "גם אם המטרה שלהם ראויה, ויש המון סיבות לכך, זו הדרך הכי פחות אפקטיבית ובזבזנית", אומר שראל, "אפשר לייצר תמריצים יעילים כבר עכשיו".
"צריך להבין", מסכם שראל, "שהכספים האלו יכולים ללכת לחינוך טוב יותר, בריאות טובה יותר וכדומה. במקרה הזה, זה רק מגדיל את אי השוויון. אפשר לצמצם את הכספים האלו ואפילו הכרחי לצמצם אותם".
"עלות הפנסיה התקציבית השנתית חצתה את רף העשרים מיליארד שקלים בשנה, ותוך שנים ספורות היא תגיע ל-30 מיליארד בשנה", אומר פרופ' ירון זליכה, ראש החוג לחשבונאות בקרייה האקדמית אונו ולשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, "זה כמעט שליש מסך הכנסות הממשלה ממע"מ".
"אם אנחנו נגדיל עוד יותר את הפנסיה התקציבית, אנחנו נגדיל עוד יותר את הפערים מהקצינים הוותיקים לקצינים הצעירים", מוסיף זליכה, "זה לא נקרא לצמצם את הפערים בחברה הישראלית, אלא להגדיל. הניסיון הזה להגדיל את הפנסיה התקציבית לוותיקים, לא מקובל אפילו בוועדים הקיצוניים, כמו הנמלים למשל, הם מנסים לצמצם את הפערים בין הוותיקים לצעירים".
"תוספת הרמטכ"ל הייתה תוספת לא חוקית", מסכם זליכה, "והניסיון להכשיר בדיעבד תוספת לא חוקית בשעה שיוקר המחיה מכה בנו, זו יריקה בפרצוף של עם ישראל".