גנץ נפרד מתא הכתבים הצבאיים: "לישראל יש יכולת לפעול באיראן"

לקראת חילופי הממשלות, שר הביטחון בני גנץ נפרד אתמול (שלישי) נפרד בקריה מתא הכתבים הצבאיים, תוך שהוא משוכנע שהוא משאיר אחריו צה"ל שיודע לתקוף לבדו את מתקני הגרעין באיראן: "לישראל יש יכולת לפעול באיראן", אמר גנץ, "ואנחנו מחוייבים ולחזק אותה. יש לנו מוכנות, יכולות פיתוח, ותהליכים ארוכי טווח שאנו מנהלים. צריך להכין את האפשרות הזו, וצריך גם יהיה לשקול טוב מאד את הנושא הזה לפני ביצוע".

שר הביטחון גנץ גם רמז לאי מוכנותו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לתקוף את מתקני הגרעין באיראן: "בפעם האחרונה שצה"ל היה ברמת המוכנות הגבוהה אני הייתי רמטכ"ל, וכמו שפורסם הוחלט על ידי אותו ראש ממשלה שצפוי להיכנס לתפקיד שלא לעשות זאת. אני חושב שבהקשר הזה נתניהו יהיה שקול".

בנוסף, גנץ הביע בשיחה חשש מהתחזקות איראן כתוצאה מהסיוע שהיא מעניקה לרוסיה. "אני צופה שהתעוזה האיראנית תקבל 'בוסט' כתוצאה מהקשרים עם רוסיה והמאבק בין המעצמות", אמר שר הביטחון, "התחרות מול איראן היא על כל הספקטרום- טכנולוגיה, אקדמיה, מלחמת האש, חלל, העברת אמצעי לחימה לארגוני הטרור. יש לנו הצלחות משמעותיות בזירה הצפונית".

גנץ התגאה בהרחבת שיתופי הפעולה הביטחוניים עם מדינות ערביות במזרח התיכון, לרבות מדינות הסכמי אברהם: "היו במערכת הביטחון מעל מאתיים מפגשים עם נציגי מדינות שונות וקצינים שונים מאז הסכמי אברהם. לי בעצמי היו עשרות שיחות ומפגשים מול שחקנים באזור ומאות שיחות מול שחקנים בעולם".

בשיחה אמר גנץ כי מבחינתה של ישראל אין מה לדבר על מכירת נשק הגנה אווירית ובראשו כיפת ברזל לאוקראינה, אותו הם דורשים כדי להתגונן מהמל"טים האיראנים והטילים שבהם תוקפים הרוסים את אוקראינה. "ברור שגם אם יוחלט לשנות מדיניות אי אפשר לרוקן את מערכות ההגנה האווירית שלנו", אמר גנץ, "אלו דיבורים באוויר. אנחנו בודקים מה אפשר לעשות ולהרחיב אבל אסור לשכוח שמאחורי אוקראינה עומדת נאט"ו".

כאשר נשאל גנץ האם הרכב הממשלה הבאה הצפויה בהשתתפות הימין הקיצוני ישפיע על המצב הביטחוני העריך שר הביטחון גנץ: "אני מקווה שלא נראה רף אלימות גבוה משראינו עד כה שיתחיל מירושלים ויקרין לאיו"ש ולעזה, ואולי גם לזירה הצפונית. אני מקווה שזה לא יקרה אבל נוכח המציאות זה לא תרחיש בדיוני".

גנץ נשאל על דרישתו של מי שמתמודד על תפקיד שר הביטחון, ח"כ בצלאל סמוטריץ', לבטל את המנהל האזרחי בגדה, וענה: "אני לא חושב שיש דרך לעשות את זה, וזה בוודאי לא נכון. אני חושב שצריך להגדיל את היכולות של הפיקוח ואת התקציבים של המנהל האזרחי. אני לא חושב שבאמת יבטלו את המנהל האזרחי ושזה אפשרי".

באשר לפרסום כי הנשיא יצחק הרצוג ביקש ממנו להיכנס לממשלה הבאה אמר גנץ: "הנשיא הרצוג לא הציע לי להיכנס לממשלה עם נתניהו. היתה לי פגישה איתו ולא דנו בכך, אני לא יודע מאיפה הנושא הזה עלה". כאשר נשאל האם הוא חושש שהממשלה החדשה תבטל את מינוי הרמטכ"ל הבא הרצי הלוי אמר גנץ: "אני לא חושב שנתניהו יחליט להחליף את הרמטכ"ל. הרצי יהיה רמטכל מצויין. הוא נכנס להרבה תפקידים ובכל מקום שבו הוא היה הוא דיבר מעט וכשהוא יצא היו תוצאות".

שר הביטחון גנץ גילה כי הוא תומך בשימוש במטוס כנף ציון: "אני בעד להשמיש את כנף ציון. הפרוייקט עצמו לא היה נכון והביצוע הוא בגדר תקלה אבל זה מה שיש כרגע והמדינה צריכה שיהיה לה מטוס".

בני גנץ מסיים שנתיים וחצי כשר ביטחון תחת שלושה ראשי ממשלה - נתניהו, בנט ולפיד, עם התגייסות של צה"ל ומשרד הביטחון לסייע במשבר הקורונה, עם שני מבצעים בעזה, שומר החומות ועלות השחר, ועם מבצע ארוך בשטחים שעדיין נמשך - שובר גלים.

בין הפעולות שביצע גנץ: אישור "תנופה", התוכנית הרב שנתית של הרמטכ"ל אביב כוכבי, הקמת מפקדה משימתית לקורונה, מפקדת "אלון", החלטה על הענקת אות מערכה ללחימה של צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון, רכישות לחיל האוויר של מטוסי קרב, מסוקים ומתדלקים במיליארדים, רפורמת "נפש אחת" לסיוע לנפגעי טראומה בקרב חיילי צה"ל, ביקור היסטורי ראשון במרוקו, חניכת המכשול התת קרקעי בעזה, אישור וועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות, אישור ראשון של תותח לייזר להגנה, ומינוי הרמטכ"ל ה23 הרצי הלוי וסגן הרמטכ"ל אמיר ברעם.