"שומרים על הבית": המאבק היומיומי של חברי קיבוץ בארי בשריפות

חייהם של חברי הקיבוץ הפכו למלחמה על הבית, כאשר מאות שריפות מאיימות לחרב כל חלקה טובה. אבל למרות הכול - אין בכוונתם לעזוב. "הדבר הכי עצוב שיש - זה לראות ששורפים לך את האדמה"

זמן צפייה: 05:04
חברי קיבוץ בארי כבר לא זוכרים מציאות אחרת. ביום ובלילה מסביב לשעון, החיים שלהם הפכו למאבק יומיומי באש המתפשטת. פעם ביער, פעם בשמורה ופעם בתוך הקיבוץ. מאות בלוני תבערה שמאיימים לשרוף כל חלקה טובה, והם נלחמים על הבית. במשך שבוע התלווינו אליהם, לחיים ילין, חבר הכנסת לשעבר, לאריק קראוניק, רכז הביטחון של הקיבוץ, ולחגי אבני, מתנדב כיבוי. ביום-יום הם חברי קיבוץ, אבל עכשיו יש להם משימה אחת, להגן בגופם על הקיבוץ מאש בלוני התבערה. "בשבועיים האחרונים, מהצהריים עד הערב-לילה, אנחנו מסיירים בשמורות, מחפשים בלונים, מחפשים שריפות", סיפר קראוניק, "נשרפו לנו אלפי דונמים. זה לא המקצוע שלנו, אנחנו עושים את זה בשביל לשמור על הבית". בתוך דקות, המראה הפסטורלי של אחת השמורות היפות בארץ מתחלף בצבעי מלחמה. ילין סיפר על המציאות האבסורדית: "אתמול כיבינו שריפה, ובאמצע הכיבוי אנחנו שומעים יריות על הגבול, היינו 500 מטר מהגבול. ממשיכים לכבות גם אם הם יורים. אנחנו סומכים על צה"ל שיגן עלינו לפחות בתחום הזה. רובנו עובדים בבוקר, קמים מאוד מוקדם, עושים את כל העיסוקים שאנחנו עושים ובדרך כלל בשעה 14:00-15:00 מתחילים לקפל את העבודות ואת כל מה שאנחנו עושים ואנחנו כבר מתחילים בכוננות. עדיין אף-35 לא יודע להתמודד מול בלון. מאה מיליון דולר לא יודעים להתמודד מול שקל וחצי".
שריפה מבלון תבערה
שריפה מבלון תבערה | צילום: חדשות 13
אבני ציין כי "הכיבוי זה רק התנדבות, אני מתוך היישוב, אני פשוט מתנדב לקפוץ ולעזור לכבות את השריפות. זה כל המהות של הסיפור הזה פה, כמו חתול ועכבר. בכל פעם שיש אש, יוצאים לשטח. לפי דעתי, שכחו אותנו בבית, לא?". ילין הוסיף כי "הדבר הכי עצוב שיש זה לראות ששורפים לך את האדמה ואת מה שיש בה. זה ניצחון הטרור. במילים פשוטות, אני אגיד את זה בצער, אין מנוס מעוד סבב קשה כדי שנגיע להסדרה". זה כואב ושורף, לא רק את השדות, אלא גם את הלב שלהם, אבל הם הציונים האמיתיים כאן כדי להישאר. כבר 20 שנה הם בוחרים מרצון לחיות כאן, לבנות את ביתם ולגדל את ילדיהם ולא, גם בלוני התבערה לא יזיזו אותם אפילו צעד אחד מהשדות שלהם. "זה ראוי לציון איך שאנשים מסתדרים פה", ציין ילין. "זה דבר שלא קיים במדינת ישראל. כאשר יש דבר שמאחד את כולם, זה החקלאות. על ידי זה שאנחנו שומרים על האדמה, אני חושב שזה מסכם את הכול, אני חושב שיש פה ציונות".