ביהמ"ש התיר לפרסם: סא"ל אריה עמידרור היה קמ"ן אוגדת עזה ב-7.10
שלוש שנים אחרי הטבח, וכשבועיים לאחר שהודח מצה"ל, בית המשפט העליון התיר לפרסום את שמו של סגן-אלוף אריה עמידרור, בנו של האלוף במיל' יעקב עמידרור, לאחר שקבע כי לאור טענת המדינה לפיה אין מניעה ביטחונית נשמט הבסיס לצו איסור הפרסום
שלוש שנים אחרי הטבח, ושבועיים אחרי הדחתו מצה"ל, בית המשפט העליון התיר הבוקר (חמישי) לפרסום כי קצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7 באוקטובר היה סגן-אלוף אריה עמידרור, בנו של האלוף במיל' יעקב עמידרור. סא"ל עמידרור טען בעתירתו כי פרסום שמו כקצין במערך המודיעין חושף אותו לסיכונים ביטחוניים ולפגיעה בפרטיות, אך בית המשפט קבע כי משהמדינה טוענת כיום שאין מניעות ביטחונית לפרסום, נשמט כאמור הבסיס לצו איסור הפרסום.
"אין מדובר בהחלטה שרירותית של גורמי הביטחון", קבע בית המשפט, "אלא בהחלטה מקצועית ועניינית, אשר לקחה בחשבון גם את העובדה ששמו של המערער נפוץ זה מזמן ברשתות החברתיות וניתן בנקל לאיתור, ובהיבט זה כבר הייתה "בריחה המונית של סוסים מן האורווה". לכך יש להוסיף את האינטרס הציבורי, שבנסיבות מסוימות יכול כשלעצמו להטות את הכף לפרסום על אף השיקול הביטחוני".
בנוסף קבע בית המשפט כי לפסק הדין שניתן בעתירה יש חשיבות ציבורית "שכן הוא נוגע בליבת יחסי הגומלין בין הדרג הצבאי הבכיר, מוסד התחקור והביקורת הצה"לי ויכולת הצבא לאכוף את מסקנותיו אל מול אמון הציבור במערכת הביטחון"
מ"מועצת אוקטובר" נמסר בתגובה: "משפחות מועצת אוקטובר מודות לבית המשפט העליון על החלטה ראויה וצודקת לפרסם את שמו של קמ"ן אוגדת עזה אריה עמידרור, שניסה להסתיר את זהותו ולהמשיך בקריירה שלו כאילו לא אירע במשמרת שלו האסון הנורא ביותר בתולדות המדינה. עמידרור התעלם משורה ארוכה של אזהרות, בדגש על ניסיונות האזהרה של הנגדת ו'. ועדת החקירה הממלכתית שחייבת לקום מיד אחרי הבחירות תחקור גם אותו".
לפני שבועיים הודיע צה"ל על הדחתו משירות של עמידרור, זאת לאור החלטת הרמטכ"ל אייל זמיר מהשנה שעברה לפיה שורה של מפקדים בכירים נושאים באחריות פיקודית לאירועי 7 באוקטובר, וכי יש מקום לנקיטת צעדים פיקודיים בעניינם. קמ"ן האוגדה, שנשא באחריות פיקודית מעצם תפקידו, נמנה עם המפקדים האמורים ועל כן הוחלט להתניע הליך של התרת התחייבות בעניינו.
בחודשים האחרונים התנהלו הליכים לסיום שירותו של עמידרור, ומצה"ל נמסר כי במסגרת ההליך להתרת התחייבותו משירות נבחנו כלל השיקולים הרלוונטיים בעניינו, ובכלל זה חוות דעתו של סגן הרמטכ"ל, הממצאים שעלו בתחקירים ובהתייחסות גורמי המקצוע ביחס לכשלים בתפקודו, בתקופה שקדמה לאירועי 7 באוקטובר, וכן נשקלו כלל טענותיו ביחס למידת אחריותו, כפי שהובאו בפני הוועדה המייעצת להתרת התחייבות בעל-פה ובכתב.
בחודש מרץ השנה עתר עמידרור לבית המשפט נגד התכנסות הוועדה להתרת התחייבותו, ובית המשפט קבע כי הוועדה להתרת התחייבות בעניינו לא תתכנס עד להחלטה אחרת. בחודש יוני השנה ניתן פסק הדין, במסגרתו קבע בית המשפט כי הליך סיום השירות שהותנע באמצעות חוות דעת של סגן הרמטכ"ל בעקבות שגיאות מקצועיות, תקלות ואחריות פיקודית של הקצין בוצע כדין, ובסמכות מלאה.
בית המשפט דחה את כלל טענותיו של עמידרור, וקבע כי על פי פקודות הצבא רשויות הצבא יכולות ליזום התרת התחייבות משירות בצה"ל של חייל, אשר כשל כשל מקצועי ופיקודי. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי זכות הטיעון של הקצין לא נפגעה.