"אני פועלת באופן פוליטי למען סיום הכיבוש והשגת שלום צודק", כתבה יזבק. "בעיני זו הדרך היחידה לסיום הסבל ושפיכות הדמים. זה נורא ואיום בעיניי שילדים, צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, מקפחים את חייהם או חווים סבל בהקשר של הכביש. בריאיון אמרתי שכיבוש הוא לא לגיטימי, ואמירה זו היא אנדרסטייטמנט, כי הכיבוש הוא מצב נוראי והוא מקור האלימות".
העליון קבע: ח"כ היבא יזבק מבל"ד תוכל לרוץ לכנסת
שופטי העליון הפכו החלטת ועדת הבחירות, ופסקו ברוב של 5 מול 4, כי חברת הרשימה המשותפת אינה פסולה מהתמודדות בבחירות. יזבק: "בקשות הפסילה – חלק מהרדיפה המתמשכת נגד החברה הערבית"
בית המשפט העליון קבע היום (ראשון), ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה, כי חברת הכנסת היבא יזבק, מהרשימה המשותפת, תוכל תוכל להתמודד בבחירות לכנסת ה-23. ההחלטה התקבלה לאחר שביום רביעי דנו בסוגיה תשעה שופטי עליון. זאת, לאחר ששבוע שעבר היא נפסלה על ידי ועדת הבחירות המרכזית בעקבות הבקשה שהוגשה על ידי הליכוד, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית - בניגוד לחוות הדעת שהגיש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
ח"כ יזבק הגיבה להחלטת העליון והפנתה אצבע מאשימה כלפי ועדת הבחירות. "החלטת בית המשפט העליון מראה שוב כי בקשות הפסילה הן חלק מקרקס ההסתה נגדי ונגד החברה הערבית ונציגיה - לא מדובר היה בבקשת פסילה אישית, אלא מהלך שהוא חלק בלתי נפרד מהרדיפה המתמשכת והדה-לגיטימציה", אמרה. "החלטת ועדת הבחירות לפסול אותי הייתה החלטה פוליטית של ועדה פוליטית, שבה התחרו המפלגות ביניהן בהשתלחות נגדי ונגד חברי לרשימה המשותפת".
"אנו נמשיך לפעול לסיום הכיבוש והסרת המצור ולמען שלום צודק, ולמען אזרחות שווה וצודקת", הוסיפה. "אני ממשיכה לפעול במלוא כוחי בקמפיין הרשימה המשותפת על מנת להעלות את אחוזי ההצבעה והייצוג של החברה הערבית בכנסת".
לעוד כתבות בנושא:
בג"ץ דן בפסילת ח"כ יזבק מריצה לכנסת – ההחלטה בימים הקרובים
בתום דיון סוער: ועדת הבחירות פסלה את ריצת ח"כ יזבק לכנסת
היועץ המשפטי לממשלה: אין מניעה שהיבא יזבק תתמודד בבחירות

חמשת שופטי הרוב קבעו כי "נוכח הבהרותיה והצהרותיה של יזבק, המגובות בתצהירים אישיים וכן בהבעת חרטה מצידה ביחס לחלק מהפרסומים – לא הצטברה בעניינה 'מסה קריטית' של ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות המצדיקות את פסילתה לפי אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה".
עוד קבעו כי "לא הובאה כל הוכחה שהפרסומים האמורים הם חלק מהמאפיינים הדומיננטיים של פעילותה של יזבק ושל שאיפותיה או כי יזבק פעלה או פועלת למימוש המטרה הפסולה שבגינה התבקשה פסילתה".
דעת המיעוט סברה מנגד כי הראיות שפורטו בעניינה של יזבק אינן משתמעות לשתי פנים והן "מלמדות על תמיכה בפעולות טרור, מהקשות ומהמחרידות שבוצעו נגד מדינת ישראל".

"שכל ישר, מוסר בסיסי, חוק ומשפט, מורים כולם כאחד", נכתב בחוות דעתם. "כי מי שמעלה על ראש שמחתו את הארכי טרוריסט סמיר קונטאר, את המחבלת דלאל מוגרבי ודומיהם, לא יכירנו מקומו בכנסת ישראל".
עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, שייצג את יזבק ואת הרשימה המשותפת בבקשות פסילת מועמדותם, מסר: "למרות שאושרה מועמדותה של חה"כ יזבק על חודו של קול אחד, דעת המיעוט בפסק הדין מעוררת דאגה רבה, שכן היא מתעלמת מן הנורמות שקבעה הפסיקה ב-20 שנה האחרונות ומעמידה בסכנה את עתיד הייצוג הפוליטי של האזרחים הערבים. לאחר ההבהרות שהציגה חה״כ יזבק בפני ועדת הבחירות, על הבקשות הללו היה להיות מבוטלות, ודווקא שופטי בית המשפט העליון הם אלה שנתנו משקל בלתי סביר לראיות בודדות מלפני שנים בחוסר הלימה מוחלט לפסיקות קודמות".
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, הגיבה לפסיקה, ואמרה: "בית המשפט הכריע נכון והיבא יזבק תהיה בכנסת הבאה. אבל העובדה שהייצוג שלנו מושם בסימן שאלה בכל מערכת בחירות היא עדות לתהומות אליהן ממשלות נתניהו והחקיינים שלה באופוזיציה דירדרו אותנו. הפסילה שבוטלה היתה ציד מכשפות שמטרתו להוציא השיח על כיבוש ועוולותיו ופשעיו מחוץ למעגל הלגיטימציה. לאחר כל החלטת בג"ץ המרווח הדמוקרטי בשיח הציבורי הולך ומצטמק. 15 או 16 מנדטים יהיו תשובה הולמת לגזענים."
חבר הכנסת עודד פורר, ממפלגת "ישראל ביתנו" שהגישה את בקשת הפסילה, התייחס אף הוא להכרעה, ואמר: "לצערי שוב מאפשרים את כניסת תומכי הטרור לכנסת ישראל. לא ייתכן שמי ששללה את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מי שהביע פעם אחר פעם תמיכה בטרוריסטים המתועבים ביותר, תמשיך לקבל משכורת ממדינת ישראל. הפסיקה הזו לא תעצור אותנו מלהמשיך להיאבק על מניעת כניסת תומכי טרור דוגמת יזבק לכנסת. נמשיך ונפעל לתיקוני חקיקה ככל שיידרשו. אישור התמודדותה של יזבק כמוהו כמתן גושפנקא לשלילת קיומה של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי. צר לי שזו ההחלטה".

בשבוע שעבר השיבה יזבק לבקשתו של מנדלבליט, שדרש ממנה להבהיר את דבריה בריאיון בחדשות 13, שבו טענה כי "החוק הבין-לאומי מאפשר לעמים תחת כיבוש לפעול למען שחרורם". "אני עומדת מאחורי דבריי שהמשך הכיבוש אינו לגיטימי", ענתה יזבק ליועמ"ש. "אכן אני רציתי במשפט הזה להחזיר את המראיינים לנושא הכיבוש. ואכן רציתי להשתמש במכוון במילים 'המשך הכיבוש' כדי להזכיר כי זוהי הבעיה המרכזית שהשיח הציבורי הישראלי מתעלם ממנה. אך אין בשני המשפטים שלי תמיכה או קריאה בשימוש באלימות לא נגד חיילים ולא נגד אזרחים. אני חוזרת ומדגישה שאני לא קראתי בראיון, וגם לא התכוונתי, בשימוש באלימות לא נגד חיילים ולא נגד אזרחים. נגד אף אדם בין אם הוא במדים או לא במדים, אזרח, תושב או חסר מעמד".