בר: "הדחתי - לא בשל 7.10. ציפיית רה"מ לאמון אישי פסולה"
ראש שב"כ אמר אחרי ההחלטה לפטרו: "זה לא על רקע 7 באוקטובר. הציפייה של רה"מ לחובת אמון אישית - פסולה". הוא אמר: "עליי להשלים את מחויבותי להחזרת החטופים, והשלמת חקירות רגישות". גורם מדיני: "התבלבל בנוגע למי כפוף למי"
ראש שב"כ רונן בר התייחס הערב (ראשון) בהודעה נוקבת להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר אותו, וכתב: "הכוונה בהדחתי אינה על רקע 7.10. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי - היא ציפייה פסולה מעיקרה". הוא קרא לתחקר גם את הגורמים המדיניים בשל חלקם באחריות למחדל 7 באוקטובר: "זכות הציבור לדעת מה הוביל לטבח ולקריסת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל". דוברות שב"כ הבהירה: "ראש השב"כ הבהיר לראש הממשלה בפגישתם, כי בכל החלטה אשר תתקבל, יכבד את החוק". בחדשות 13 פורסם כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה צפויה להבהיר לנתניהו כי הפיטורים אינם חוקיים.
"כמי שעמד בראשות השב"כ ב-7.10, לקחתי אחריות על חלקו של השירות וציינתי בבירור כי אני מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה, כך היה מצופה מכולם", מסר בר בפתח דבריו, "לכן, ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע 7.10. ראש הממשלה הבהיר כי ההחלטה נובעת מטענתו כי יש בינינו חוסר אמון מתמשך. השב"כ בראשותי, ביצע תחקיר יסודי שהצביע על כשלים מודיעיניים ותהליכים פנימיים ב-7.10, אשר תיקונם כבר החל. לצד זאת, הצביע התחקיר על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון".
"הצורך לתחקר את כלל הגורמים, לרבות מדיניות הממשלה וראש הממשלה, ולא רק את צה"ל והשב"כ, שחקרו את עצמם ביסודיות, מתבקש לטובת ביטחון הציבור", הוסיף בר, "אם לא אתעקש על כך, עם כל המחירים האישיים שאשלם, אמעל בתפקידי לביטחון המדינה. חקר האמת הוא ערך עליון בשב"כ, זכות הציבור לדעת מה הוביל לטבח ולקריסת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. אחריותי הציבורית היא העומדת בבסיס החלטתי להמשיך בתפקידי בתקופה הקרובה, זאת לאור פוטנציאל ההסלמה, המתיחות הביטחונית הגבוהה ואפשרות ממשית לחזרה ללחימה ברצועת עזה, בה לשב"כ תפקיד מרכזי".
עוד מסר בר: "לצד זאת, עליי להשלים את מחויבותי האישית ומחוייבות השירות להחזרת החטופים, השלמתן של מספר חקירות רגישות, והבשלה מיטבית של שני מועמדים להחלפתי, לבחירתו של ראש הממשלה - זאת כמתחייב מתפקידו הממלכתי ומרגישותו היתרה של השב"כ, מתוקף ייעודו ומתוקף החוק המתיר לו סמכויות נרחבות ורגישות ביותר. בפגישה קודמת, הודעתי לראש הממשלה שבכוונתי להשלים את האמור לעיל בטרם אתפטר מתפקידי בתיאום עימו, וזאת לנוכח אחריותי לציבור, לביטחון המדינה ולתפקודו של שירות הביטחון הכללי לטובת מדינת ישראל".
"כאמור לעיל, חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל – תפיסה זו היא העומדת בבסיס כל פעולותיי והחלטותיי. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לערך הממלכתיות שמוביל את שירות הביטחון הכללי ואנשיו".
גורם מדיני אמר בתגובה כי "ראש שב"כ היוצא התבלבל בנוגע למי כפוף למי. היעדר אמון של ראש הממשלה בראש שב"כ היא לא עניין אישי, אלא עניין ציבורי מובהק, וההיאחזות של ראש שב"כ בקרנות המזבח פוגעת בשב"כ ובביטחון המדינה. אם למישהו היה ספק בצורך החיוני להעביר את ראש שב"כ מתפקידו - הוא קיבל כעת את התשובה הסופית לכך עם התגובה האנטי-דמוקרטית שבה הוא אומר שהוא, ולא הממשלה, יקבע מתי הוא יסיים את תפקידו. כך גם הוא החליט בליל 7 באוקטובר את מי לא להעיר ואת מי לא להזעיק.
"ראש שב"כ חוזר על השקר שהוא הזהיר את הדרג המדיני מפני מתקפת החמאס, בעוד שהפרוטוקולים מוכיחים את ההיפך הגמור: ב-1 באוקטובר 2023, שבעה ימים לפני הטבח, ראש השב"כ אמר שהחמאס מורתע ושצריך להעניק לו הטבות כלכליות כדי לשמור על רגיעה. ראש שב"כ אף חזר על טענות אלה שלושה ימים לפני הטבח".
ההחלטה הדרמטית על פיטורי ראש שב"כ מגיעה בתום תקופה ארוכה של מתח בין הצדדים וימים אחרי שנתניהו האשים את רונן בר וקודמו בתפקיד נדב ארגמן בכך שהשניים "סוחטים באיומים ראש ממשלה מכהן". היחסים בין נתניהו לבר הגיעו לפיצוץ - ולאחר שזימן אותו הערב לפגישה שהוגדרה "דחופה", ראש הממשלה הודיע לו: "אביא השבוע לממשלה הצעת החלטה על סיום תפקידך". בפגישה בין השניים, שארכה כעשרים דקות, אמר נתניהו לבר: "אתה יודע טוב מאוד שאין לי שום אמון בך. כך אי אפשר לשקם את שב"כ ולהשיג את מטרות המלחמה".
זמן קצר אחרי ההודעה, מסר נתניהו: "בשל חוסר אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ". נתניהו פנה לאזרחי ישראל: "אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו - מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ, אבל לצערי, המצב הפוך – אין לי אמון כזה. יש לי חוסר אמון מתמשך בראש השב"כ. חוסר אמון שהלך וגבר עם הזמן".
"בשל חוסר אמון מתמשך זה, החלטתי להביא השבוע לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ", הוסיף נתניהו, "ואני מבקש להבהיר – אני מלא הערכה לנשות ולאנשי השב"כ. הם עושים עבודה מסורה וחשובה למען הביטחון של כולנו. כראש הממשלה שממונה על השב"כ, אני בטוח שהצעד הזה הוא הכרחי לשיקום הארגון, להשגת כל מטרות המלחמה שלנו, ולמניעת האסון הבא".