שנה וחצי אחרי החלטת הממשלה: אין מערך סיוע לנשים בעתות חירום

דו"ח מעקב של המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים מגלה כי למרות התחייבותה של השרה מאי גולן להקים את מערך הסיוע, מרבית סעיפי ההחלטה לא יושמו - בעוד המציאות בשטח מחייבת מענה מיידי לנשים שנפגעו ממלחמה ואירועי טרור

טקס זכרון לטבח 7 באוקטובר בחניון רעים, מתחם מסיבת הנובה
טקס זכרון לטבח 7 באוקטובר בחניון רעים, מתחם מסיבת הנובה | צילום: רויטרס

שנה וחצי חלפו מאז השרה מאי גולן התחייבה להקים מערך סיוע לנשים בעתות חירום, כהחלטת ממשלה 2096, אך המערך טרם הוקם, כך לפי דו"ח מעקב חדש שפורסם הערב (חמישי) על-ידי המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים בישראל.

לפי הדו"ח, מתוך שמונה סעיפים אופרטיביים בהחלטה שאושרה ביולי 2024, רק אחד יושם במלואו, שלושה יושמו חלקית, וארבעה סעיפים לא יושמו כלל. רכיב הליבה של ההחלטה - מרכז מידע לאומי שיאגד מידע ויתאם את כלל המענים לנשים - לא הוקם. המכרז להקמת המרכז נכשל בדצמבר 2024 בשל חוסר היענות של מציעים, ורק בימים אלה מתנהל הליך מחודש.

החלטת ממשלה 2096 נולדה בעקבות זוועות 7 באוקטובר, בהן 343 נשים וילדות נרצחו ו-91 נחטפו לעזה, עם עדויות לאלימות מינית שיטתית. בשנים שלאחר מכן נחשפו השלכות רוחביות על נשים - כלכליות, נפשיות, בריאותיות וביטחוניות – אך המענה הממשלתי נותר על הנייר.

השרה מאי גולן
השרה מאי גולן | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

הדו"ח מציין כי לא בוצע מיפוי שיטתי של גורמי הסיוע, לא פותחו כלים דיגיטליים, לא הוקמו מנגנוני תיאום בין משרדי ממשלה, ולא נוצרה תמונת מצב מבוססת נתונים על צורכי נשים בחירום. מרכז החירום, שהיה אמור להוות מקור מענה הוליסטי ולזהות תופעות הדורשות חקיקה, לא הוקם. יישום נקודתי בלבד נעשה בהקמת מוקד פניות ציבור שפועל רק בשעות משרד רגילות, במקום 24/7 כפי שנדרש.

בנוסף, הרשות לקידום מעמד האישה לא הגישה את דוח הפעילות השנתי, והודתה כי "טרם הוגש נוכח היעדר תשתיות מספקות לביצוע הפעולות המנויות בהחלטה". למרות פרסום מחוון אלימות מגדרית וסמינר שנתי ליועצות ברשויות המקומיות, הדו"ח מראה כשל ניהולי ותפיסתי: התנהלות בירוקרטית מורכבת בלחימת חירום, ללא חלופות מיידיות, ופער בין הדחיפות המוצהרת לבין ביצוע בפועל.

מחאה נגד אלימות כלפי נשים (ארכיון)
מחאה נגד אלימות כלפי נשים (ארכיון) | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

הדוח מצביע גם על פער ארגוני: הרשות לקידום מעמד האישה, הממונה כגורם מתכלל, סובלת ממעמד ניהולי מוחלש, שמעורר ספק ביכולתה ליישם את ההחלטה באופן אפקטיבי. כתוצאה מכך, נשים רבות נאלצות לנווט במערכות מורכבות בשעת פגיעות מוגברת - כולל נפגעות פסטיבל נובה, נשים מאוכלוסיות מוחלשות, נשים מפונות, בנות זוג של משרתי מילואים ואימהות חד-הוריות.

סקר הנשים הגדול של שדולת הנשים בשנת 2025 מראה את ההשפעה: 54% מהנשים מדווחות על חשש מוגבר לביטחון האישי, 40% על קושי רגשי או בדידות, ו-32% על פגיעה בהכנסה או בעבודה.

תמונתה של איילת ארנין באתר הטבח במסיבת הנובה
תמונתה של איילת ארנין באתר הטבח במסיבת הנובה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, עידו פיק, אמר: "שירות המילואים יצר מציאות חירום מתמשכת עבור אלפי משפחות, כשהנשים נושאות את הנטל במלואו. המענה הממשלתי נותר מקוטע, לא מתואם ואינו מותאם דיו לצרכים בשטח. עלינו לפעול מיד לתיקון ההליכים הבירוקרטיים כדי למנוע מקרים קיצוניים ומוות מיותר".

מנכ"לית שדולת הנשים, טל הוכמן, הוסיפה: "החלטת הממשלה התקבלה מתוך צורך אמיתי ודחוף של מחצית מהאוכלוסייה. כיום המדיניות הכללית אינה לוקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים של נשים ולא נותנת להם מענה. נשים הובילו את החזית האזרחית במלחמה, ולא ייתכן שהן נשכחות במדיניות הלאומית".