כ-19 אלף איש בעתירה נגד בנימין נתניהו

ח"כ אראל מרגלית ועו"ד אלדד יניב הגישו לבג"ץ עתירה בה קראו לבית המשפט להורות על חקירת רה"מ בפרשת כלי השיט

"להורות על חקירה". נתניהו

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) ועו"ד אלדד יניב הגישו היום (חמישי) עתירה לבג"ץ בה דרשו להורות על חקירה נגד ראש הממשלה נתניהו בנוגע לפרשת כלי השיט, לקשריו עם איש העסקים ארנו מימרן, וכן על חשיפת החשדות הפליליים העומדים במרכז החקירה הנוכחית המתנהלת נגדו. השניים טענו כי מדובר בעתירה הגדולה בתולדות המדינה, עליה חתומים כ-19 אלף אזרחים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מרגלית ויניב הגישו את העתירה בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שפורסמה זמן קצר לאחר חקירת נתניהו, לאחר שלטענתם היתה מעורפלת. לדבריהם, הודעתו של מנדלבליט מצביעה על כך שדווקא סביב החשדות הכבדים - עדיין לא נפתחה חקירה פלילית. בהקשר זה הם ציינו את פרשת כלי השיט ויחסיו של נתניהו עם איש העסקים ארנו מימרן.

''הודעה מעורפלת''. מנדלבליט
''הודעה מעורפלת''. מנדלבליט | צילום: מארק ישראל סאלם, FLASH 90

השניים גם מתחו ביקורת על כך שהחשדות העומדים במרכז חקירתו של נתניהו שהחלה ביום שני, אינם ידועים לציבור. "לפי הודעת היועמ"ש, אין לדעת אילו פרשות נחקרו ואילו נסגרו", טען ח"כ מרגלית. "אי אפשר להמשיך במדיניות של 'בדיקה מקדימה' כשאפילו הציבור נחשף לראיות שעברו את החשד הסביר ומחייבות חקירה או כשהמשטרה פושטת על משרד הביטחון. העובדה שבדיקה אחת עברה לחקירה פלילית ומיד זימנו את רה"מ לחקירה באזהרה, מצביעה על מצב שבו החקירה לבשה מעטה של בדיקה. רה"מ נגוע בקשרים מושחתים, והדבר מוסתר מהציבור ".

מרגלית הוסיף ואמר כי "אי אפשר להשתמש בהליך הבדיקה המקדימה כהליך נפרד, בשונה ממקובל לגבי אזרחים מן השורה. לא ייתכן שתוך הסתמכות על הנחיה שאיננה בגדר חוק, תיווצר פרקטיקה שבה הולכים לבדיקה מקדימה למרות שיש חשד שהוא מעל הסביר".

ח''כ אראל מרגלית
ח''כ אראל מרגלית | צילום: פלאש 90

בסיכום העתירה נכתב כי "התנהלותו של מנדלבליט בנושא החשדות הפליליים בענייני רה"מ, היא התנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני, באופן היורד לשורשו של עניין. בנסיבות אלה, מתחייבת התערבות שיפוטית, בטרם יהיה מאוחר מדי. התשתית הראייתית שנאספה במסגרת בדיקות מקדימות אלה, עברה בבירור את רף ה'חשד הסביר' לכך שרה"מ ביצע עבירות פליליות חמורות". מרגלית ויניב ביקשו בעתירתם להקדים את מועד הגשת תשובת המדינה שנקבעה לראשית חודש מרס לשבועיים הקרובים, בשל מה שהגדירו כ"דחיפות העניין".