"חוק הג'ובים", "חוק יאיר גולן" ו"חוק ההדתה": בליץ חקיקה בכנסת

הכנסת אישרה בקריאה טרומית את החוקים השנויים במחלוקת של הקואליציה, בהם החוק שמאפשר למנות מקורבים לתפקידים ממשלתיים, החוק שמאפשר לשר הביטחון לשלול דרגות ממי ש"מכפיש את החיילים", והחוק שיעגן פרקטיקות הלכתיות במרחב הציבורי

זמן צפייה: 05:52

הכנסה אישרה הבוקר (רביעי) בקריאה טרומית את "חוק הג'ובים", שיאפשר להמליץ על מינויו של מועמד בעל זיקה פוליטית לשר בממשלה לכהונת דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל חברה ממשלתית. 46 חברי כנסת תמכו בהצעה, מול 40 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה. בנוסף אישרה הכנסת בקריאה טרומית את "חוק יאיר גולן", שמסמיכה את שר הביטחון לשלול את דרגותיהם של בכירי מערכת הבטחון בעבר ובהווה ש"מכפישים את חיילנו או קוראים למרי אזרחי, סרבנות ועוד", וכן את "חוק ההדתה" של גלית דיסטל-אטבריאן.

בתוך כך, מהומה פרצה במליאה בין שני חברי כנסת מהליכוד, כאשר ח"כ טלי גוטליב צעקה לעבר סגן יו"ר הכנסת אליהו רביבו, שניהל את הדיון - וקראה לו "חוצפן" ו"בריון". רביבו בתגובה הורה לסדרנים להוציא אותה, ואמר כי "אני מבין שלא קיבלת מספיק לייקים היום". גוטליב הטיחה בו: "אני לא הכלבה שלך, מיזוגן".

הצעת "חוק הג'ובים", שהגיש ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד), נועדה להסיר את הדרישה כי אם הוועדה לבדיקת מינויים מצאה כי למועמד לכהונת דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל בחברה ממשלתית, יש זיקה פוליטית לשר ממשלה, היא לא תמליץ על מועמדותו אלא אם יש לו כישורים מיוחדים או מתקיימים שיקולים של כשירות מיוחדת. אם החוק יאושר, לא תהיה מגבלה להמליץ על מינויו של מועמד בעל זיקה פוליטית לשר בממשלה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "תיקון זה נועד לתקן עוול של שנים רבות אשר פוגע בחופש העיסוק ובשוויון של מועמד שהוא פעיל פוליטית ומגיש מועמדות לאחד מהתפקידים האמורים, ולאפשר לו גישה להגשת מכרזים לתפקידים אלו בתפקידים ציבוריים".

ח"כ ניסים ואטורי
ח"כ ניסים ואטורי | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ח"כ אושר שקלים, שיזם את "חוק יאיר גולן", מסר: "אנשים כגון יאיר גולן, בוגי יעלון או יפעת תומר ירושלמים שהוציאו דיבתנו רעה בזמן מלחמה ראוי שיורדו לדרגת טוראי! אזרחי ישראל לא אמורים לשלם את משכורתם של אלו שמוציאים את דיבתנו רעה".

ח"כ אושר שקלים
ח"כ אושר שקלים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

הצעת חוק "זהות יהודית במרחב הציבורי" של דיסטל-אטבריאן, מבקשת לעגן בחקיקה פרקטיקות הלכתיות במרחב הציבורי, ולהרחיב באופן חסר תקדים את סמכויות הרבנות הראשית. ההצעה, שעברה ברוב 49 חברי כנסת שתמכו מול 35 מתנגדים, מציעה מעבר מהגנה על חופש דת לכפייה דתית במרחב הציבורי, הענקת סמכויות נרחבות לרבנות הראשית, פגיעה באיזון בין יהודית לדמוקרטית והחלשת סמכויות רשויות מקומיות ומוסדות חינוך, וכן חקיקה מיותרת שמבקשת להסדיר נוהגים שכבר מתקיימים בפועל - ועלולה דווקא להחריף מתחים. גם ועדת השרים לענייני חקיקה דרשה שינויים והסרת סעיפים מרכזיים, מה שמעיד על הקשיים המהותיים בהצעה.

אנה קיסלנסקי , מנכ"לית התנועה הרפורמית, מסרה בתגובה: "החוק שמבקשת ח״כ דיסטל לקדם אינו עוסק בחיזוק זהות יהודית מגוונת ורבת פנים אלא בניסיון להשליט יהדות מסוג אחד - יהדות אורתודוכסית וחרדית, על המרחב הציבורי כולו. יהדות לא צריכה חקיקה כופה כדי להיות חיה ונוכחת. ישראל אינה צריכה את ח"כ דיסטל כדי שתסביר לנו מהי יהדות. המרחב הציבורי שייך לכולנו, ובמדינה יהודית ודמוקרטית הוא חייב להישאר מרחב שוויוני שמכבד מגוון זהויות יהודיות וגם את מי שאינם יהודים".