הרצוג על החנינה: השיקול - טובת המדינה; שיח אלים לא משפיע עליי

נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס היום (שני) בקולו לבקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "ברור לי שזו סוגייה שמטלטלת הרבה מאוד אנשים בארץ והיא מעוררת ויכוח", אמר הרצוג  - והוסיף: "הבהרתי ואמרתי שהיא תטופל בצורה הנכונה והמדויקת ביותר. אשקול אך ורק את טובת המדינה והחברה הישראלית. דבר אחד ברור לי - שיח אלים לא משפיע עליי. להפך: שיח מכבד בהחלט מעורר דיון ומעורר שיח ואני מזמין את הציבור הישראלי לאתר בית הנשיא, בית העם, להביע את דעתו ולהתייחס בהתאם". בתוך כך, פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, אמר בבית המשפט המחוזי בתל אביב : "מקווה שהבקשה תתקבל ותגאל את כולנו מהעניין הזה".

אתמול, שש שנים אחרי הגשת כתבי האישום נגדו - העביר ראש הממשלה בנימין נתניהו בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג. יותר מתשע שנים מאז החלו החקירות בעניינו וחמש שנים וחצי מאז נפתח המשפט - ראש הממשלה, שאמר שלא תהיה לו בעיה לנהל משפט ולנהל את המדינה, שאמר שהוא מעוניין במשפט כדי שיוכל להוכיח את חפותו - מבקש להפסיק את המשפט נגדו. בבקשה שהגיש לנשיא הוא לא הודה באשמה ולא נשא באחריות. את כל בקשתו הוא ביסס על הטיעון שסיום המשפט יאפשר "לאחות את הקרע בעם".

"בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה השונות", כתב נתניהו להרצוג, "אני מודע לכך שההליך המתנהל בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות. אני נושא באחריות ציבורית וערכית רחבה, מתוך הבנה להשלכות של כלל האירועים. בשל כך, ועל אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי עד זיכויי המלא, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת".

"מתוך אחריות ציבורית כראש הממשלה לנסות להביא לפיוס בין חלקי העם, אין לי ספק שסיום המשפט יסייע להוריד את עוצמת הלהבות בוויכוח שנוצר סביבו", הוסיף נתניהו, "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות שניצבים בימים אלה בפני מדינת ישראל, אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים, להשגת אחדות מעם ולחובת האמון במערכות המדינה, וכך אני מצפה שיעשו כל ראשי זרועות המדינה".

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2511302013' autoplay='0' credit='' desc='מ"לא יהיה כלום כי אין כלום" עד בקשת החנינה: הרגעים הגדולים במשפט נתניהו' poster='' kid='1_rgmf0daq' duration='123']

בית הנשיא הגיב במהירות ומסר כי מדובר בבקשה יוצאת דופן - והנשיא ישקול אותה בכובד ראש. המערכת הפוליטית סערה היום בעקבות הבקשה, וכמעט כל פוליטיקאי פנה אל הנשיא בבקשה להיענות לבקשה של נתניהו או לפסול אותה מיד. ההערכה היא שהרצוג יסכים לחנינה תמורת הקדמת הבחירות, ונתניהו לא צפוי להסכים לפרישה מהחיים הפוליטיים - אך הוא עשוי להסכים לבחירות מוקדמות. בסביבת הרצוג מעריכים כי יתנהל משא ומתן של כמה שבועות מול נתניהו, אך מקורבי ראש הממשלה אומרים הערב כי לא ינהלו משא ומתן ישיר או עקיף על החנינה ומוסיפים: "זה הכל או כלום, או שתהיה חנינה ללא תנאים או שראש הממשלה ימשיך במשפטו עד לזיכוי.

גורמים במשרד המשפטים אמרו כי "לא מדובר בבקשת חנינה, אלא בבקשת ביטול המשפט או זיכוי מהתיקים". הם הוסיפו כי מדובר ב"מכתב איום", ואמרו כי נתניהו למעשה טוען כי אם לא יקבל את החנינה הוא ימשיך במהפכה המשפטית ובהרס התקשורת החופשית. הרצוג כבר ניסה כמה פעמים בעבר ללחוץ על היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בנושא, אך דיל שכולל הקדמת הבחירות בתמורה לחנינה לא מקובל עליה.

הבקשה שהגיעה לבית הנשיא הועברה למחלקת החנינות במשרד המשפטים, שתרכז גם את חוות הדעת הרלוונטיות מהגורמים השונים במשרד, ולאחר מכן הן יועברו ליועצת המשפטית של בית הנשיא וצוותה להכנת חוות דעת נוספת לנשיא המדינה. בהמשך אמורה לעבור חוות הדעת לשר המשפטים שמגבש חוות דעת מטעמו, אך לפי החוק באם חל ניגוד עניינים על הממשלה למנות שר אחר. מכיוון שהשר יריב לוין הוא חבר מפלגתו של נתניהו, חוות הדעת תועבר לשר עמיחי אליהו.

בשלב הבא היא תועבר של השר ללשכה המשפטית בבית הנשיא, שמבצעת השלמת פרטים ובירור במידת הצורך ולאחר מכן מעבירה את התיק ליועצת המשפטית של הנשיא, שתגבש חוות דעת משלה. במידת הצורך, נערכים בירורים ובדיקות מול מחלקת החנינות במשרד המשפטים, או גורמים רלוונטיים נוספים להשלמת החומרים ולקבלת התייחסות נוספת. רק לאחר כל הליך הבירור הזה, חוות הדעת של היועצת המשפטית לנשיא מועברת לנשיא לצורך קבלת החלטה. במקרים שבהם מחליט הנשיא שלא להיענות לבקשת החנינה, נשלחת הודעה מנומקת בכתב לפונה. במקרים שבהם הנשיא מקבל את הבקשה, הוא חותם על כתב ההקלה ומעביר אותו לשר - ואז ההודעה על החלטת הנשיא נשלחת בכתב אל הפונה בצירוף כתב הקלה.