המבקר: כשלים במילואים ובהסברה

מערך מילואים פגוע ובלתי מוכן למלחמה, ומדיניות הסברה קלוקלת ולא מאורגנת, הם שניים מהממצאים הקשים שעולים מדוח מבקר המדינה שהוגש לפני זמן קצר ליושבת ראש הכנסת דליה איציק. בנוסף, עוסק הדוח עב הכרס של מיכה לינדנשטראוס בנושאים רבים ומגוונים ומתאר, כמדי שנה, נוהל בלתי תקין שמתקיים במשרדי הממשלה השונים.

על פי דו"ח המבקר, החלטת צה"ל לצמצום ניכר בהיקף האימונים של יחידות השדה במילואים ושל היחידות הלוחמות בסדיר בתקופה שקדמה למלחמת לבנון השניה, פגעה במוכנות מערך המילואים למלחמה.

משרד המבקר מצביע על שני ליקויים מהותיים בקבלת ההחלטות של צה"ל והדרג המדיני: הראשון, לפני שנתקבלו ההחלטות בדבר צמצום היקף האימונים, לא נבחנו ונותחו בצה"ל ההשלכות לגבי יכולתו של מערך המילואים לבצע את משימותיו בזמן חירום. בתוך כך, צה"ל לא הציג לדרג המדיני את המשמעויות המבצעיות של פגיעה באימוני מערך המילואים ואת השלכותיה על כשירותו של מערך זה למלחמה.

בנוסף, קובע המבקר, כי בפני הדרג המדיני והצבאי הבכיר לא הייתה ערב המלחמה תמונת מצב מהימנה של כשירותן ומוכנותן של יחידות המילואים ביבשה למלחמה – תמונת מצב שיכולה הייתה לסייע להם בקבלת ההחלטות. הדבר נובע מכך שצה"ל טרם קבע את מדדי הכשירויות הנדרשות מהיחידות הלוחמות ביבשה, בסדיר ובמילואים לבצע את משימותיהם בהצלחה בזמן מלחמה.

המבקר: להפסיק עם הפניות לתרומות מזון

ממצאי הדוח מורים גם שבנוסף על הפגיעה באימונים, נפגעה גם הכשרת המפקדים כתוצאה מאי ביצוע פקודות המחייבות לבצע הכשרות שונות למפקדים.

לפיכך, ממליץ משרד המבקר כי על צה"ל לפעול לשיפור כשירותו ומוכנותו של מערך המילואים ביבשה למלחמה ובכלל זה לקבוע בדחיפות את הכשירויות הנדרשות מחיילות השדה במילואים ובסדיר ואת המדדים לקביעתם; לאכוף את ביצוע פקודות הצבא בכל הקשור להכשרת מפקדים; לבחון את היקף כוח האדם הדרוש לתחזוקת ימ"חים; לבחון את כמות הציוד הדרוש ליחידות המילואים בזמן חירום ולפעול למיגור התופעה שהייתה נפוצה במלחמת לבנון השנייה – פניות של מפקדים וחיילים לגופים אזרחיים בבקשה לקבל תרומות לציוד אישי ומזון.

"צה"ל לא הקפיד על ביטחון מידע"

חלק נכבד מהדוח שלו הקדיש המבקר למדיניות ההסברה הרשמית של ישראל, כפי שנוהלה במהלך מלחמת לבנון השנייה. הדו"ח חושף כי בזמן מלחמת לבנון נחשף חומר מסווג בהיקף רחב, צה"ל לא הקפיד על התחום הרגיש של ביטחון המידע המסווג ולא דאג להפעיל סמכות תקיפה וברורה מספיק לצמצום היקף החשיפה. כמו כן קובע המבקר, כי היעדר הכוונה ממשלתית מוסדרת גרם לחוסר תיאום בין גורמי ההסברה השונים.

המבקר בדק כיצד התנהלה מדיניות ההסברה של ישראל בתחומי החוץ והביטחון, שמטרתן להבהיר לציבור הרחב, בזירה הבינלאומית ובזירה המקומית, את עמדותיה המדיניות והביטחוניות של ישראל ולתת הנחיות להתגוננות האוכלוסייה בישראל בנוגע למצבי חירום

בדוח נכתב כי בזמן המלחמה פעל משרד ראש הממשלה לתיאום מערך ההסברה הלאומי. במשך שלושה שבועות האחראי על מערך ההסברה של ישראל היה יועץ התקשורת של אולמרט, ולאחר מכן הוא הוחלף על ידי מזכיר הממשלה, שמילא את התפקיד עד לסיום המלחמה, בנוסף לתפקידו הקבוע.

התדריכים של צה"ל הכילו גם תוכן מדיני

על פי דו"ח המבקר, חשוב שתהיה הפרדה ברורה בין תפקיד תיאום מערך ההסברה לבין משרת יועץ התקשורת של רה"מ. לכן, הוא ממליץ, ראוי שתפקיד מתאם ההסברה הלאומי יאויש על ידי "גורם על", שיקדיש את מקסימום הזמן והמשאבים שברשותו לתחום עליו הוא מופקד.

ביקורת נוספת מופנית לטיפול שילובה של לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) במערך ההסברה בזמן מלחמת לבנון השנייה. המבקר מתייחס בעיקר לטיפול בנציגי כלי התקשורת מחו"ל והקמת מרכז תקשורת בזמן חירום: לטענתו, עם תחילת הלחימה לא הייתה יד המכוונת את הטיפול בעיתונאים זרים וחלק ניכר של ההסברה לתקשורת הזרה בוצע על ידי דובר צה"ל ותפיסתו ולא בתפיסה לאומית כוללת.

בהמשך מתייחס המבקר להפעלתו של מרכז תקשורת לאומי – שנעשתה בצורה מאולתרת ולא באופן מובנה ומאורגן.

עוד מציין המבקר כי במהלך המלחמה לא התקיימו תדריכים תקופתיים ממלכתיים יזומים לכלי התקשורת, ואילו התדריכים היומיים של צה"ל שמסרו מידע לציבור כללו, לא אחת, גם נושאים עם תוכן מדיני. המבקר מעיר כי "התדריכים הצבאיים אינם מהווים תחליף לתדריך המדיני הממלכתי שאמור לתת הדרג המדיני". משרד החוץ ספג גם כן ביקורת על כך שפעל רק בתגובה לצרכים שעלו בעת המלחמה, כשלא נערך כראוי לפעולה בעת חירום.

הדו"ח חושף כאמור כי בזמן המלחמה נחשף חומר מסווג בהיקף רחב, וכי צה"ל לא הקפיד על תחום ביטחון המידע ולא דאג להפעיל סמכות תקיפה וברורה מספיק לצמצום היקף החשיפה. חלק מנושאים מסווגים שנקבע כי אסור שייחשפו, נחשפו על ידי התקשורת במהלך המלחמה, בין היתר משום שהמפקדים שקיימו תדריכים לא ידעו כי החומרים הנדונים מסווגים, קבע לינדנשטראוס..

היעדר תפיסת הסברה ממלכתית כוללת וחוסר תיאום בין גורמי ההסברה, גורמים לכשל הסברתי מתמשך של ממשלות ישראל, קובע הדוח, ובכלל זה גם בעת מלחמת לבנון השנייה. על כן מטיל המבקר על לשכת ראש הממשלה לסכם באופן מיידי ובשיתוף עם משרדי הממשלה רלבנטיים ועם המשטרה את תפיסת ההסברה, לקבוע את הסמכות והאחריות לתיאום פעילות ההסברה ברמה הלאומית ולשקול לעגנם בחוק.

בנוסף מעיר המבקר על הטיפול הכושל בליקויים שהועלו בביקורת עוד בשנת 2002 ומצביע שוב על הצורך הדחוף בתיקונם.

תגובת צה"ל: אנחנו מחוייבים ליישומו המלא של דוח המבקר

מדובר צה"ל נמסר בעקבות דוח המבקר, כי צה"ל לומד את המסקנות וכי הוא מחויב ליישומו המלא תוך בקרה ומעקב אחר דרכי היישום. "צה"ל פעל ופועל לאורך שנת העבודה באמצעות מחלקת הבקרה במטה הכללי ובאמצעים נוספים על מנת לוודא תיקון הליקויים כפי שנכתבו בדוח. צה"ל רואה בדו"ח המבקר מכשיר חשוב וחיוני לאיתור ותיקון ליקויים בפעילות שהיא רחבת היקף ונוטלים בה חלק רבבות בני-אדם במגוון רחב של משימות".

עוד נמסר מדובר צה"ל, כי "עם תום מלחמת לבנון השנייה החל צה"ל בתהליך בדיקה מקיף ויסודי, לרבות ביצוע תחקירים והפקת לקחים מהיערכות צה"ל לפני המלחמה ובמהלכה. דוח מבקר המדינה, העוסק בנושאים הקשורים למלחמת לבנון השנייה, וכן נושאים העוסקים במערכת הביטחון, מתפרסם עתה כאשר צה"ל מצוי בעיצומם של מהלכים ליישום הלקחים שהופקו".

(2:47 דק')