נתניהו עונה לנגיד: "צונאמי של שקרים, אין סיבה להפחדות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיימו הערב (רביעי) מסיבת עיתונאים על רקע אזהרות הכלכלנים, בהם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, מהשלכות המהפכה המשפטית הצפויה. נתניהו אמר: "בימים האחרונים שומע חשש לגבי השפעת הרפורמה המשפטית על החוסן הכלכלי, ואני מבקש להעמיד דברים על דיוקם. האמת היא הפוכה: לא רק שהמהלכים לא יפגעו בכלכלה - אלא הם יחזקו אותה. הם יחזירו את ישראל למצב המשפטי של רוב הדמוקרטיות בעולם. עודף משפטיזציה - חול בגלגלי הכלכלה".

"תהליכים משפטיים מיותרים עיכבו לאורך שנים תהליכים תשתייתיים: כביש 6, הרכבת המהירה", אמר נתניהו. "פרויקטים שהקלו על חייהם של מיליוני אזרחים ושינו את פני הכלכלה בישראל נעצרו בגלל עודף משפטיזציה. אין סיבה להפחדות, אין מקום לחוסר האחריות של האופוזיציה - שמנבאת צונאמי של שקרים". ראש הממשלה הוסיף: "יריבינו הפוליטיים מנסים לייצר תבהלה שתייצר בהלה בעולם ותפגע בנו כלכלית; לאחר העברת הרפורמה - שלטון החוק ישאר כפי שהוא וכך גם הדמוקרטיה והכלכלה".

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2501232008' autoplay='0' credit='' desc='נתניהו עונה על חדשות 13' poster='' kid='1_vaoisjha' duration='']

"היינו בסרט הזה כמה פעמים", המשיך נתניהו. "בעשור הקודם, יריבינו הפוליטיים התריעו שאם לא נבצע ויתורים מרחיקי לכת לפלסטינים - זה ישפיע כלכלית על ישראל. בפועל, ההפך קרה: ארבעה הסכמי שלום וצמיחה כלכלית. אני אומר לאופוזיציה - תנהגו באחריות. תפסיקו לפגוע בכלכלת ישראל. אני אומר למשקיעים - תמשיכו להשקיע בישראל, זה ישתלם לכם".

לשאלה שהועלתה מהעיתונאים בנוגע לניגוד עניינים של ראש הממשלה באשר לעיסוק ברפורמה המשפטית, על כך ענה נתניהו: "אני פועל לפי הסכם ניגוד העניינים שלי, אני פועל לפי עצה של משפטנים ועורכי דין שאני עובד איתם, ואין שום ניגוד עניינים".

לשאלת חדשות 13 בנוגע לסמכותה של היועצת המשפטית להוציא ראש ממשלה לנבצרות, אמר נתניהו כי הוא "לא חושב שיש למישהו את הזכות לבטל את תוצאות הבחירות".

כמו כן נשאל ראש הממשלה על ידי חדשות 13 האם יהיה מוכן לשבת לשולחן אחד עם נשיא המדינה ועם נציג הרשות השופטת, ולהגיע להסכמות לגבי הרפורמה, על כך ענה נתניהו: "אם טוענים שאני מנוע לעסוק ברפורמה בשל ניגוד עניינים, אז מה פתאום קוראים לי לשבת ולדון עליה?", ובתוך כך הוסיף, "אני חושב שיש מקום להתדיינות - יש דרכים שונות לעשות זאת".

נתניהו המשיך ואמר: "אני מכבד את נשיא המדינה, אני חושב שהתהליך בכנסת הוא תהליך משפטי תקין מוכר שעוגן בחוק. אבל אני בוודאי אשמח אם אלה שמתנגדים לרפורמה יבואו ויגידו - מה הם מציעים? האם אתם חושבים שאין מקום לרפורמה בישראל? האם אתם חושבים שהעינוי הזה שקיים בבתי המשפט בעניין כיבוד חוזים או דברים אחרים שלוקים בחסר, שאלפי אזרחים פגשו במהלך השנים, אין בהם מקום לתיקון?".

נתניהו המשיך ופנה למתנגדי הרפורמה ואמר: "תגידו, מה כן? לא שמעתי מה הם כן מציעים. מדברים כל הזמן על תהליכים, אבל הדבר הבסיסי בתהליך הידברות הוא שצד אחד אומר מה הוא רוצה, הצד השני אומר מה הוא רוצה, ויש מקום לנסות להגיע להסכמות, ולפחות לדעת מה הם תחומי ההסכמה ומה הם תחומי אי-ההסכמה. אבל אם צד אחד אומר אני לא מוכן לשמוע ולא להשמיע, לא מוכן להציע פתרונות אפשרים, ההידברות הרבה יותר קשה".

שר האוצר סמוטריץ' הסכים עם דבריו של נתניהו, ואמר: "אנו מגבשים חבילת רפורמות ענקיות. מדינת ישראל היא מדינת סטרט-אפ. היא תהיה אי של יציבות, של ודאות וזה יהיה המקום הנכון ביותר לשים בו את הכסף בתוך המים הסוערים של הכלכלה העולמית".

גם שר החוץ אלי כהן עלה ונשא דברים, ובין היתר אמר: "בשבועות האחרונים שוחחתי עם עשרות שרי חוץ, באף שיחה לא הוזכרה הרפורמה המשפטית וההשלכות שלה על הכלכלה. ההפך הוא הנכון, כולם הדגישו בפניי את הרצון לחזק את שיתופי הפעולה עם ישראל בהשקעות. כל המנהיגים שדיברתי איתם מברכים על היציבות השלטונית בישראל. גם מדינות שעימן אין לנו יחסים דיפלומטיים מתכננות לעלות את דרג היחסים איתנו בעיקר בזכות הכלכלה".

עוד אמר השר כהן: "אני קורא גם למי שמתנגד לצעדי הממשלה - פעלו באחריות, שימו את טובת המדינה מעל השיקולים הפולטיים, הפסיקו עם ההפחדות המיותרות".

לאחר מכן עלה לדבר שר הכלכלה ניר ברקת ואמר: "הכלכלה הישראלית והייטק שלנו הם מהחזקים והמבוקשים בעולם. אני מציע לכולם מימין ומשמאל להפסיק להשתמש בכלכלה ובהייטק לצרכים הפוליטיים ולאג'נדות אישיות. תוציאו את הכלכלה מהוויכוח הפוליטי. אפשר לנהל דיון דמוקרטי, אבל אל תנסרו את הענף שעליו כולנו יושבים".

כמו כן תקף שר הכלכלה את מחאת ההייטקיסטים ואמר: "אם יש מישהו בהייטק או בעולם העסקים שמעוניין לןהתעסק בפוליטיקה, שיעשה את מה שאני עשיתי, עזבתי את העסקים והצטרפתי לפוליטיקה. אתם מוזמנים בברכה להתמודד לכנסת, ולא להשתמש בכלכלה שימוש ציני".

לאחר מסיבת העיתונאים צייץ ראש האופוזיציה יאיר לפיד בחשבון הטוויטר שלו וכתב: "מסיבת העיתונאים ההיסטרית והמזיעה של נתניהו לא משאירה שום מקום לספק. ביבי חלש והוא יודע שהוא מוביל לפגיעה אנושה בכלכלה הישראלית. כל אזרחי ישראל ישלמו עליה מהכיס שלהם וישלמו ביוקר".

מסיבת העיתונאים ההיסטרית והמזיעה של נתניהו לא משאירה שום מקום לספק. ביבי חלש והוא יודע שהוא מוביל לפגיעה אנושה בכלכלה הישראלית. כל אזרחי ישראל ישלמו עליה מהכיס שלהם וישלמו ביוקר.

— יאיר לפיד - Yair Lapid (@yairlapid) January 25, 2023

כזכור, מאות כלכלנים חתמו הבוקר על "קריאת חירום" נגד הרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין, והזהיר מ"הנזק הצפוי לכלכלת ישראל" כתוצאה מיישום הרפורמות המתוכננות. בין החותמים על המכתב: פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, ופרופ' עומר מואב, לשעבר היועץ הכלכלי לשר האוצר יובל שטייניץ.

"אנו, מרצות ומרצים בתחומי הכלכלה והניהול", כתבו הכלכלנים בפתח גילוי הדעת, "מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית".

עוד נכתב: "הכלכלה הישראלית זוכה להערכה רבה מצד המוסדות וגופי הדירוג הכלכליים הבינלאומיים. הערכה זו הושגה בזכות מאמץ ארוך ומתמשך של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי, ונובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי. הערכה זו והאמון שנלווה אליה חיוניים לתפקודו ולשגשוגו של המשק הישראלי, שהוא משק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם".

"הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות. לדוגמא, הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 על ידי סוכנות הדירוג S&P נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי. הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק".

"פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההייטק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של 'בריחת מוחות' – הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל".