בג"ץ קבע פה אחד: נדחתה העתירה נגד פיטורי גלנט
אחרי שהיועמ"שית קראה לדחות על הסף את העתירות, בג"ץ הכריע על דחיית העתירה, בטענה כי אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת ראש הממשלה להורות על העברה מתפקיד של שר הביטחון. "שיקול דעתו של ראש הממשלה בהפעלת סמכותו לפי הוא רחב מאוד"
על רקע סערת הדחתו של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון, שופטי בג"ץ הכריעו הערב (חמישי) בפה אחד לדחות את העתירות נגד פיטוריו, בטענה כי אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת ראש הממשלה להורות על העברה מתפקיד של שר הביטחון.
השופטת וילנר ציינה בהחלטתה כי שיקול דעתו של ראש הממשלה בהפעלת סמכותו לפי סעיף 22(ב) לחוק היסוד הוא רחב מאוד, והוא כולל מגוון של שיקולים; זאת נוכח אופייה המיוחד של הסמכות, אשר מבטאת את מעמדו הייחודי של ראש הממשלה בנוגע להרכב הממשלה, כמו גם בשל אופייה הפוליטי של הממשלה. עוד הדגישה השופטת וילנר כי בהתאם לכך, אמת המידה לביקורת שיפוטית על החלטה זו היא מצומצמת למדי, ומוגבלת למקרים שבהם החלטתו של ראש הממשלה להפעיל את סמכותו ולהעביר שר מכהונתו בלתי סבירה באופן קיצוני.
ברקע האמור, קבעה השופטת וילנר כי אין עילה להתערבות בהחלטת ראש הממשלה, זאת בשים לב לשיקול שהוצג על ידי ראש הממשלה בעניין משבר האמון בינו לבין שר הביטחון, ונוכח הפערים המשמעותיים בין עמדותיהם בסוגיות שונות, לרבות בסוגיות מדיניות וביטחוניות שבליבת ניהול המלחמה. צוין כי מדובר בשיקולים רלוונטיים, אשר עשויים להשליך על תפקודה התקין של הממשלה, בהתאם לאמת המידה שנקבעה בפסיקה בהקשר זה.
לצד זאת, צוין כי המקרה דנן מעורר תהיות ייחודיות, הנעוצות בעיתוי ההחלטה להעביר את השר מתפקידו במהלכה של מלחמה ממושכת, נוכח תפקידו החשוב של שר הביטחון בניהול המלחמה הנמשכת מעל שנה. אולם, בשים לב למכלול השיקולים, מצאה השופטת וילנר כי אין מדובר במקרה הבא בגדר המקרים העולים כדי חוסר סבירות קיצוני.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה מוקדם יותר לבג"ץ את תשובת המדינה לעתירות שהוגשו נגד המהלך, וקבעה כי "דינן להידחות על הסף". במסגרת התשובה, הדגישה היועמ"שית כי בהתאם לחוק ולפסיקת בג"ץ קודמת נתון לראש הממשלה "שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להעביר שר מכהונתו, כדי לקדם את יכולת הממשלה לתפקד כראוי כרשות המבצעת". עוד ציינה בהקשר זה כי בית המשפט לא נוהג להתערב בהחלטות מסוג זו.
"משלא הוצגה תשתית ראייתית לפעולה המנוגדת לדין, אין עילה להתערבות בהחלטתו של ראש הממשלה, ודינן של העתירות להידחות על -הסף בהעדר עילה משפטית כלשהי להתערבות", נכתב בתשובה שהוגשה לשופטים.
בהתייחסות ישירה לפיטורים, נכתב כי אלו בוצעו "לעמדת ראש הממשלה , בשל משבר אמון מתמשך בינו לבין שר הביטחון גלנט ; ולאחר שהתגלעו פערים משמעותיים בין עמדות ראש הממשלה לבין עמדות שר הביטחון בסוגיות שונות, לרבות בסוגיות מדיניות וביטחוניות שהן בליבת ניהול המלחמה, אשר לדעת ראש הממשלה, מונעים מהממשלה לתפקד כראוי".
בנוסף ציינה היועמ"שית כי פסיקות העבר בנוגע להדחת שרים מתפקידם קבעו שלראש הממשלה ניתן שיקול הדעת הרחב ביותר בנושא. "השיקולים שעומדים ביסוד החלטת ראש הממשלה הם שיקולים הקשורים בליבת עבודת הממשלה, אשר ראש הממשלה היה רשאי לשקול בגדרי שיקול הדעת הרחב ביותר הנתון לו", נכתב בנוגע להחלטת נתניהו לפטר את גלנט.
בהמשך צוין כי לדעתו של נתניהו, בהדחת שר הביטחון "יש כדי לקדם את יכולת הממשלה לתפקד כראוי כרשות המבצעת של המדינה ולהגשים את יעדי המדיניות הניצבים בפניה". בעקבות זאת נקבע פעם נוספת שאין עילה להתערב בהחלטה לפטר את גלנט.