הוועדה הפוליטית אושרה בטרומית, באופוזיציה קרעו את ההצעה
אחרי שוועדת השרים לחקיקה אישרה את הקידום המואץ של "חוק קלנר" להקמת ועדת חקירה פוליטית לבדיקת המחדל והטבח ב-7.10 - שעברה בטרומית - משפחות שכולות וח"כים מהאופוזיציה הפנו את גבם לח"כ קלנר במליאה. לפיד: "נתניהו בורח מאחריות"
אחרי שוועדת השרים לחקיקה אישרה את הקידום המואץ של "חוק קלנר" להקמת ועדת חקירה פוליטית לחקר מחדל 7 באוקטובר, הצעת החוק הגיעה היום (רביעי) להצבעה בקריאה טרומית בכנסת - ואושרה ברוב של 53 מול 48. לפני ההצבעה, הורים שכולים וח"כים מהאופוזיציה הפנו את גבם לקלנר וקרעו את הצעת החוק - וחברי כנסת הוצאו בזה אחר זה.
השר זאב אלקין לא השתתף בהצבעה, ומלשכתו נמסר כי "השר אלקין הצביע בוועדת שרים לחקיקה נגד החוק והסביר את התנגדותו לנוסח הנוכחי של החוק וגם את החשש שלו שעיסוק בחוק יעכב את הקמת ועדת חקירה וימנע מהממשלה להגדיר את המנדט שיכלול את אוסלו וההתנתקות כחלק מנושא החקירה. יחד עם זה השר אלקין כחבר הממשלה לא יכול להצביע בניגוד לעמדת הממשלה ולכן לא ישתתף בהצבעה".
"לגופו של עניין", הוסיפו בלשכת השר, "השר אלקין תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתיהיה מקובלת על כל חלקי העם והמנדט שלה ייקבע על ידי ממשלה ( ויכלול את אוסלו וההתנתקות) וההרכב ייקבע על ידי השופט סולברג במקום השופט עמית (לאור חוסר אמון בשופט עמית בחלקים גדולים בעם)".
משפחות "מועצת אוקטובר" מחו הבוקר מול בתיהם של שרים וחברי כנסת במחאה לקראת ההצבעה, ובין היתר נערכו הפגנות מול בתיהם של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה והשרים יריב לוין, עמיחי שיקלי וגדעון סער - וקראו: "לא ניתן לנחקרים למנות את החוקרים".
לפי הצעת החוק, נושאי החקירה יוגדרו בידי הממשלה, והיא תהיה מוסמכת להרחיבם או לצמצמם לפי בקשת הוועדה. הוועדה תמנה 6 או 7 חברים, ותוקם בדרך של הסכמה בין סיעות הקואליציה והאופוזיציה, באישור הכנסת ברוב של 80 חברי כנסת. בהיעדר הסכמה, ייקבע הרכב שוויוני באמצעות מינוי נפרד של הקואליציה והאופוזיציה, עם מנגנון למינוי יושב ראש אחד או שניים במשותף. עוד מוצע למנות לוועדה ארבעה מפקחים מקרב בני משפחות שכולות של חללי המלחמה, שיהיו רשאים להשתתף בדיונים, להציע שאלות ולהגיש הערות בכתב טרם פרסום הדוח.
לוועדה, לפי הצעת החוק, יוקנו כל הסמכויות לפי חוק ועדות חקירה, כאשר חלקן יופעלו בידי שני חברים, ובמקרה של יושבי ראש משותפים - בהסכמה. עוד מוצע כי דיוני הוועדה יתקיימו בפומבי וישודרו לציבור, למעט מקרים שבהם יוחלט על דיון בדלתיים סגורות.
ממועצת אוקטובר נמסר אחרי אישור הצעת החוק בוועדה: "ב-7 באוקטובר בני המשפחות שלנו נלחמו בגבורה במשך שעות ארוכות ונרצחו באכזריות, בזמן ששרי ממשלת ישראל עוד מתעוררים במיטותיהם הנעימות. לאותם שרים הספיקו היום 25 דקות כדי לאשר את חוק 'ועדת הטיוח' להצבעה, בזמן שהם מאשימים את כל העולם במחדל, חוץ מאת עצמם".
"ממשלת ישראל ממשיכה להשתמש באירוע הקשה ביותר בתולדות המדינה לטובת שרידותה הפוליטית, לטובת הסתה ופילוג ולרעת אזרחי מדינת ישראל", הוסיפו, "אין להם שום רצון לחקור, אין להם שום רצון למנוע את הטבח הבא, אין להם טיפת בושה מול 2,000 נרצחים ו-251 חטופים. אנחנו חוזרים ומבהירים: כל חבר כנסת שיצביע בעד "ועדת הטיוח" ביום רביעי הקרוב יורק בפניהן של המשפחות השכולות. חבל לנו שממשלת ישראל לא למדה כלום מה-7.10".
אחרי שהצעת החוק אושרה בוועדת השרים לחקיקה התכנסה לראשונה ועדת השרים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמורה לקבוע את המנדט שתקבל ועדת החקירה הפוליטית. במהלך הדיון אמר נתניהו כי הוועדה צריכה לבדוק "האם הייתה הטעיה מבחינת המודיעין שהגיע", וכן את "תפיסת המדיניות לגבי חמאס שקדמה ל-7.10, מה קרה בלילה עצמו, מה היו המלצות הגורמים השונים. צריך לבדוק אחורה מאוסלו ומה הייתה התרומה של המחאה והסרבנות".
בהצהרה שפרסם מסר נתניהו: "ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת. זאת תהיה ועדה שוויונית. מדובר בוועדת חקירה בלתי-תלויה, עם סמכויות מלאות, בדיוק כפי שנקבע בחוק ועדות החקירה. בניגוד לנטען, פוליטיקאים לא יהיו חברים בוועדה. הרכב החברים בוועדה ייקבע באופן שוויוני: חצי על-ידי הקואליציה וחצי על-ידי האופוזיציה. הוועדה תורכב ממומחים בביטחון, באקדמיה, במשפט, וגם הורים שכולים שישמשו כמשקיפים".
הוא הוסיף: "הממשלה יכולה הייתה להקים ועדת בדיקה ממשלתית, בהרכב שייקבע כולו על-ידי הממשלה, אבל אני האמנתי שוועדה כזו הייתה זוכה לאמון של רק חלק מהציבור. באותה מידה, ועדת חקירה שההרכב שלה היה נקבע בלעדית על-ידי השופט יצחק עמית, כפי שמציעה האופוזיציה, הייתה מקבלת רק חלק קטן מהציבור שמאמין בה. רוב הציבור, חד-משמעית, תומך בוועדת חקירה שוויונית - ויש לכך סיבה טובה. אירוע חסר תקדים כמו 7 באוקטובר מחייב ועדת חקירה מיוחדת, ועדה לאומית רחבה, שתהיה מקובלת על רוב העם. זו תהיה ועדה חקירה שוויונית. לשום צד לא יהיה שום יתרון במינוי חברי הוועדה".
"לאחר האסון הגדול בתולדותינו, אנחנו פועלים בדיוק כפי שפעלה ארה"ב אחר האסון הגדול ביותר בתולדות אמריקה. אחרי הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר, הנשיא בוש חוקק אז חוק מיוחד שהקים ועדת חקירה מיוחדת. ומה הייתה הוועדה הזאת? ועדה שוויונית בין שני צידי המתרס הפוליטי. איש לא קבל אז על 'הטייה פוליטית', ואני חייב להגיד שהמסקנות שלה קיבלו לגיטימציה רחבה, בדיוק מהסיבה הזאת. זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אם באמת רוצים להגיע לאמת, אם באמת לא רוצים לאפשר טיוח, איך אפשר להתנגד לזה? אני אומר לאופוזיציה: אדרבה - תביאו איזה מומחים שאתם רוצים, תשאלו מה שאתם רוצים, תחקרו את מי שאתם רוצים - כולל אותי".
"המנדט של הוועדה וגבולות החקירה ייקבעו על-ידי הממשלה. זה לא חדש, זה לא מיוחד, כך נהוג בכל ועדות החקירה מכל סוג שהוא. לכן אין פה שום דבר מיוחד או שום דבר חריג. להיפך - זה הנוהל המקובל. ואנימבטיח לכם, כל הנושאים ייבדקו, ללא יוצא מן הכלל - המדיני, הביטחוני, המודיעיני, המשפטי - הכול. כינסתי היום צוות שרים לגיבוש החלופות להיקף החקירה, וההצעה תובא לאישור הממשלה. ואני משוכנע: ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת, ועדה שוויונית בין אופוזיציה וקואליציה - היא הדרך הנכונה לברר את האמת".
בתחילת השבוע מסרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את חוות דעתה המתנגדת לוועדה לא-ממלכתית, וכתבה: "מתן סמכות רחבה שכזו לממשלה - בפרט ביחס לאירועים מושא ועדת החקירה שבפנינו - עלול להביא לפגיעה קשה בעצמאות ובאי התלות של הוועדה, ויעניק לראש הממשלה ולממשלה את האפשרות להשפיע באופן ישיר על האופן שבו הם ייחקרו. המתווה המוצע רצוף פגמים מהותיים, שלא יאפשרו להגיע לחקר האמת, ולמעשה יסכלו את האפשרות לחתור לכך. הוועדה שמוצע להקים עתה נעדרת המאפיינים הבסיסיים לוועדת חקירה ממלכתית - עצמאות, מקצועיות ואי-תלות".
בהרב-מיארה הוסיפה: "מתעורר חשש כבד כי תכליותיה המרכזיות של ועדת החקירה, ובראשן גילוי האמת והפקת הלקחים יידחקו לקרן פינה, תוך מתן משקל בכורה לשיקולים הפוליטיים והאישיים. הצעת החוק - המקודמת עתה בהליך חקיקה מהיר אינה פרי של עבודת מטה מקצועית, אלא של שיח פוליטי בהובלה של ראש הממשלה ובשיתוף סיעות הקואליציה. התחולה והתכלית הפרסונלית של ההסדר הובילו לעיצוב מתווה הלוקה בפגמים מהותיים ביותר, שרחוק מלהלום את הנסיבות הקיצוניות והחריגות של אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. הוועדה המוצעת עתה אמנם מכונה 'ועדת חקירה ממלכתית לאומית' - אך ההסדרים המוצעים חותרים תחת תכליתה המוצהרת ועקרונות הבסיס של ועדת חקירה ממלכתית - במישור העצמאות, המקצועיות ואי-התלות".