היועמ"ש הודיע על הגשת כתב אישום כפוף לשימוע נגד חיים כץ
לאחר שהואשם במרמה והפרת אמונים בפרשת המניות, חבר הכנסת יעמוד תחת אישום נוסף - הפעם בגין עבירות מס. מייד לאחר השימוע ינסו הצדדים להגיע להסדר טיעון. כץ: הנושא נופח ללא כל פרופורציות
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע הערב (שלישי) לשר חיים כץ כי בכוונתו להגיש נגדו כתב אישום כפוף לשימוע בגין עבירות מס - חשד עליו החל להיחקר כבר בשנה שעברה. מייד לאחר ההזמנה לשימוע, הצדדים ינסו להגיע להסדר טיעון שיכלול גם את כתב האישום החדש, וגם את כתב האישום הקודם שהוגש נגד כץ ב-2019 בגין מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות.
כץ מסר בתגובה: "אני מקווה שאחרי השימוע נשאיר מאחור את כל האשמות השווא נגדי ובזאת תסתיים מסכת הרדיפה. נושא המיסים נופח ללא כל פרופורציות. אין אזרח במדינת ישראל שהוגש נגדו כתב אישום בעילות ובנסיבות דומות. בטוח שהצדק ייעשה וייראה".
עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל סלוצניק ממשרד שינמן נגב ניב, המייצגות את כץ, מסרו: "נראה כי בחינת העניין במישור פלילי קשורה אך ורק לכך שמדובר בחבר הכנסת חיים כץ. זו לכל היותר סוגיה אזרחית, שנופחה ללא בסיס ממשי ואין לה כל היבט פלילי. כלל טענותינו, ובין היתר כי יוחסו לחבר הכנסת כץ נכסים שאינם שלו, יובאו במלואן בשימוע".
לכתבות נוספות בחדשות 13 >>
"גזר דין מוות": המדינה דורשת מעסקים להשיב את המקדמות שקיבלו
"האם היוהרה גרמה לכישלון בטיפול במגפה?": התבטאויותיו של אש
אחיו של בן ה-9 שנדרס למוות: "לפני שבוע חגגנו לו יום הולדת"
כאמור, בחודש אוגוסט בשנה שעברה הגיש מנדלבליט את כתב האישום הראשון נגד כץ וגם נגד מקורבו, איש שוק ההון מרדכי (מוטי) בן-ארי, בעבירות של מרמה והפרת אמונים. בן ארי הואשם גם בשימוש במידע פנים.
על פי האישום הראשון, בשנת 2010, ביוזמתו של בן-ארי, הניח כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית, בידיעה כי בן-ארי מחזיק באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק. במקביל לקידומה, המשיכה להתפתח מערכת היחסים החברית ההדוקה בין השניים, ובמסגרתה איפשר בן-ארי לכץ לבוא באופן תדיר למשרדי אקוויטל, לצפות בו סוחר בני"ע ולהעתיק את הפעילות לחשבונו, תוך שהוא נותן לשר כץ טיפים בנוגע למסחר.
בנוסף, כץ ובן-ארי תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בנירות ערך של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לשר כץ תועלת כלכלית. בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו השניים מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים.
כחצי שנה לאחר שהשר לשעבר קיבל חסינות מהכנסת - מנדלבליט מסר לבג"ץ את חוות דעתו בעניין, וטען כי יש לבטל את החסינות שמגנה על כץ מפני דין פלילי. "המלצת ועדת הכנסת היא בטלה וחסרת תוקף", אמר היועמ"ש, "ולכל הפחות יש להורות על ביטולה, כיוון שהתקבלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות".
מנדלבליט הדגיש כי ההחלטה לוקה ביישום שגוי של עילות החסינות, כך שבמקום לתת נימוקים המתייחסים לסיבה בגינה כץ צריך לקבל חסינות - הדיונים בוועדה עסקו בעיקר בשאלה אם בכלל נעברה עבירה פלילית בפרשה. היועמ"ש הוסיף כי "שורת חברי כנסת השמיעו עמדה לפיה המעשים כלל אינם מקימים כל עבירה, כי כץ לא פעל בניגוד עניינים ולא הציג מצג תרמיתי. לא ניתן משקל הולם לחומרת המעשים".