בצל הפטור מגיוס לחרדים: הממשלה תדון בהארכת שירות המילואים

ברקע הסערה סביב חוק הפטור מגיוס לחרדים, ביום ראשון הקרוב תדון הממשלה בחוק להארכת שירות המילואים והעלאת גיל הפטור. על פי טיוטת ההצעה,שחרור משירות מילואים לחייל שאינו קצין יעלה ל-41 במקום 40, וגיל הפטור לקצין יוארך גם הוא, מ-45 ל-46.

במשרד הביטחון מסבירים את הצעת החוק "לנוכח גיוס החירום ותרומתם המשמעותית של משרתי המילואים למאמצי הלחימה, וכדי להימנע מפגיעה בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל שתגרם עם שחרורם משירות של אלפי משרתים בהגיעם לגיל הפטור הקבוע בחוק שירות ביטחון".

"החל מפרוץ אירועי ה-7 באוקטובר ו"חרבות ברזל" נקראו למילואים מאות אלפי משרתי מילואים, שתרומתם למאמצי הלחימה היא קריטית", נכתב, "על רקע הימשכות הלחימה בימים אלו ולנוכח המשימות המבצעיות הרבות שמוטלות על כתפי צה"ל כתוצאה מלחימה במספר זירות, כשלמול זאת היקף גבוה מאוד של חללים ונפגעים כתוצאה מהלחימה, צה"ל עודנו זקוק לכוח אדם בהיקפים משמעותיים".

עוד נכתב: "בהתאם, נדרש להאריך את הוראת השעה, זאת לאחר שצה"ל מצא כי לא ניתן בעת הנוכחית להחליף את משרתי המילואים הצפויים להשתחרר מחמת גילם במשרתים אחרים, מטעמי כשירותם. כמו-כן, לא ניתן להסתמך על התנדבות של יחידים לשירות, בשל הצורך המבצעי לשמור על כשירות מלאה ולא לפגוע ברציפות התפקוד".

"הארכת הוראת השעה נובעת מצורך מבצעי מיידי, היקף המשימות והיעדר האפשרות לענות על צורך מבצעי זה באמצעים אחרים, שכן גריעה של אותם משרתי מילואים מסדר כוחות הצבא תוך כדי הלחימה עלולה לגרום לפגיעה בכשירות וברציפות תפקוד היחידות, בפרט ביחס ליחידות הלוחמות. כמו כן, ההארכה נדרשת בשל הצורך למלא את השורות ולהרחיב מסגרות לוחמות".

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, כתב בחשבון הטוויטר שלו בתגובה: "ההצעה המבישה שתעלה ביום ראשון בממשלה, לפיה אנשי המילואים ידרשו לשרת שנה נוספת, היא רמיסה של העיקרון הכי בסיסי ביהדות - ״כל ישראל ערבים זה בזה. הממשלה ממשיכה להקריב את חיילי המילואים על מזבח השיקולים הקואליציוניים וההישרדות הפוליטית".

ממטה המאבק "חופשי בארצנו" נמסר: "לא רק שממשלת הבלהות מעגנת השתמטות לאוכלוסיה שלמה בעת מלחמת קיום רב זירתית ובזמן שהצבא משווע לכח אדם נוסף, כעת היא מתכננת להאריך את גיל הפטור ולהכביד עוד יותר על האוכלוסיה הנושאת בנטל. ממשלת החורבן עושה הבחנה בין דם לדם ומקבעת מעמדות בחברה הישראלית. מדובר במעשה אנטי ציוני, אנטי יהודי ואנטי ישראלי. פולישוק מתחוור לעומת המציאות שמטילה עלינו ממשלת האסון. אנו קוראים לכל הציבור לצאת במוצ״ש להפגין בקריאה לבחירות מיידיות. אנו ברגע האמת, חייבים להפיל את הממשלה על מנת להתחיל את השיקום".

חוק הפטור מגיוס השנוי במחלוקת שמקדמת הממשלה עשה השבוע עוד צעד בדרך לספר החוקים של מדינת ישראל, כאשר ברוב של 63 אצבעות אושרה במליאה החלת דין הרציפות על החוק, לעומת 57 שהתנגדו, בהם גם שר הביטחון יואב גלנט, שהיה חבר הכנסת היחיד מהקואליציה שהצביע נגד.

רה"מ בנימין נתניהו, שעורר את זעמם של רבים היום ברשתות החברתיות כאשר תועד מחייך מאוזן לאוזן בכנסת בשעה שנקבע מותם של ארבעה לוחמי צה"ל ברפיח, בחר שלא להגיב על ה"מרד" של השר גלנט, אך היו שרים וח"כים בקואליציה שקראו שלא להבליג, ולגבש לו תיק הפרשה מסיעת הליכוד.

"עם ישראל מייחל להסכמות - שינויים לאומים מבצעים בהסכמה רחבה", כתב גלנט בחשבון הטוויטר שלו אחרי ההצבעה, "אסור לנו לעשות פוליטיקה קטנה על גבם הגדול של לוחמי צה"ל".

לא מעט מחברי הכנסת והשרים שהצביעו בעד החוק מתנגדים לו, והם הסבירו כי הצביעו בעד משום שלטענתם מדובר בהצבעה טכנית. השר אופיר סופר (הציונות הדתית) כבר הצהיר שלא יתמוך בחוק שלא יכלול גיוס של 3,000 בני ישיבות בטווח של חצי שנה. גם חברי הכנסת דן אילוז ומשה סעדה מהליכוד, יחד עם השר עמיחי שיקלי, הציגו דרישות משלהם, וכל אלה ידונו מעתה בוועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, שאמר אחרי ההצבעה כי השיקול המרכזי יהיה "מתן מענה אמיתי ומדויק לצרכי צה"ל".

המשימה הזאת מונחת כעת לפתחו של אדלשטיין, כשברקע התנגדויות מורכבות בתוך הסיעות החרדיות, דרישת שר הביטחון גלנט להסכמה רחבה, והכרעת בג"ץ בעניין פיתרון לתקופת ביניים - לא מעט מכשולים, שיאיימו בשבועות הקרובים על יציבות הקואליציה והממשלה.