עשרת אלפים קלפיות - וכשישה מיליון מצביעים: הבחירות במספרים

רק לפני חמישה חודשים נערכו בחירות בישראל, אך ביום שלישי נגיע לשם שוב. לקראת יום חגה של הדמוקרטיה, ריכזנו עבורכם את המספרים שמאחורי הבחירות: כמה מצביעים נוספו לפנקס הבוחרים, כמה קלפיות יהיו פרוסות ברחבי ישראל, ומה אפיין את הכנסת ה-21 - הקצרה ביותר בתולדות המדינה?

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי מספר בעלי זכות ההצבעה עומד על 6,394,030 בני אדם. מאז חודש אפריל, גדל מספר בעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל ב-0.8%, שהם כ-48 אלף בני אדם.

ביום הבחירות, שתמיד חל ביום שלישי מרצון למנוע חילול שבת, יוצבו 10,543 קלפיות, מהן 3,993 קלפיות שיהיו נגישות לבעלי מוגבלויות. מדובר בתוספת של 44 קלפיות נגישות מאז חודש אפריל. נוסף לכך, 96 קלפיות הוצבו בנציגויות ישראל בחו"ל בהצבעה שנערכה בשבוע שעבר.

מנתוני הלמ"ס עולה כי 79% מהמצביעים הם יהודים, 16% ערבים ו-5% אחרים (נוצרים לא ערבים ותושבים ללא סיווג דת). לפי הדוח, כ-14% מבעלי זכות הבחירה הם צעירים בגילים 24-18, כ-30% בני 39-25 ו-31% בני 59-40. חלקם של בעלי זכות בחירה בני 60 ומעלה - עומד על כ-25%.

מנתוני מרכז המחקר של הכנסת עולה כי למרות שלפי החוק הבחירות צריכות להתקיים בכל ארבע שנים, בפועל הן מתקיימות כל 3.3 שנים בממוצע, נתון שעמד בבחירות האחרונות על 3.4 שנים. הכנסת ה-21 כיהנה במשך 177 ימים - והייתה לקצרה ביותר בתולדות המדינה. פירוקה הוא הפעם הראשונה בהיסטוריה הישראלית שבה נערכות בחירות, לאחר שחבר הכנסת שניתן לו המנדט להרכיב את הממשלה, כשל במשימתו, מיד לאחר הבחירות.

בבחירות האחרונות שיעור ההצבעה הכללי עמד על 68.5%. בירושלים שיעור ההצבעה עמד על 63.5%, בתל אביב 63% ובבאר שבע 61.3%. 30,983 קולות נפסלו באפריל האחרון, מספר שמהווה כ-0.7% מקולות המצביעים. כמו כן, עולה כי אחוזי ההצבעה במדינה נמצאים במגמת ירידה לאורך השנים, כשבכנסת הראשונה עד השביעית הם עמדו על 82% בממוצע.

מספר הרשימות שהגישו את מועמדותן לכנסת הנוכחיות הוא 32, לעומת מספר השיא של 40 מפלגות בבחירות האחרונות. למרות הנתון הגבוה, מתוך כל הרשימות שהתמודדו, רק 11 הצליחו להיכנס לכנסת. מספר הקולות שנדרשו להשגת מנדט אחד באפריל האחרון עמד על 35,910 קולות.

נתון גבוה נוסף שאפיין את הבחירות הקודמות הוא אחוז הקולות המבוזבזים - כלומר האנשים שהצביעו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. בבחירות בחודש אפריל הנתון עמד על 8.5%, כשבבחירות בשנת 2015 עמד הנתון על 4.5%. הבחירות הקודמות כמעט ושברו את השיא שקבעו הבחירות הראשונות לכנסת - 8.6%.

פתקי הצבעה

בין פתקי ההצבעה שיופיעו מאחורי הפרגוד ניתן לראות את המפלגות הוותיקות, הליכוד בראשות בנימין נתניהו (מחל), יהדות התורה (ג) בראשות יעקב ליצמן ומשה גפני, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן (ל), ו-שס בראשות אריה דרעי (שס). לצדן, ניתן יהיה למצוא רשימות מאוחדות רבות, המורכבות מכמה מפלגות: העבודה-גשר בהובלת עמיר פרץ ואורלי לוי אבקסיס (אמת), כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד (פה), ימינה בהובלת איילת שקד (טב), הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה (ודעם) וכן המחנה הדמוקרטי בהנהגת ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק (מרצ).

נוסף אליהם ניתן יהיה למצוא את עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר (כף), צדק בראשות אבי ילאו (צ), דעם (ץ), מנהיגות חברתית (י), עוצמה כלכלית קולם של העסקים בישראל (ז), זכויותנו בקולנו (ק), אדום לבן (יז), הפיראטים (ףז), מתקדמת (נ), מפלגת הגו"ש התנ"כי (יק), קמ"ה (קץ), כבוד האדם (יף), כבוד ושוויון (נך), מפלגת הדמוקראטורה (זכ), נעם (כ), כל ישראל אחים לשווין חברתי (נץ), סדר חדש לשינוי שיטת הבחירות (קך), האחדות העממית - אלוחדה אלשעביה (כי), צומת - התיישבות וחקלאות (זץ), התנועה הנוצרית הליברלית (ינ), רון קובי - הימין החילוני (רק), ו-צפון (צן).

נוסף לכך, ישנם פתקי הצבעה ריקים, בצבע לבן, המיועדים למקרים של מחסור בפתקים של אחת מהרשימות. בהתאם לחוק הבחירות, המצביע בפתק ריק חייב לכתוב בכתב יד את האות או האותיות של הרשימה שלה הוא מצביע. פתק ריק שלא נכתב עליו דבר, המוכנס למעטפת ההצבעה, ייחשב לפתק פסול ולא ייכלל במניין הקולות הכשרים.

הזכות לבחור ולהיבחר

כל אזרח ישראלי שמלאו לו 18 שנים ביום הבחירות יכול להצביע ולבחור. זיהוי בוחרים באמצעות תעודת זהות ללא תמונה אינו אפשרי, אלא אם התעודה אושרה על ידי שר הפנים. אישור כזה הוא נדיר, וניתן בדרך כלל לנשים מוסלמיות שעוטות רעלה.

הזכות להיבחר ניתנת לכל אזרח ישראלי בן 21 ומעלה, למעט מי שמכהן בתפקידים בכירים במגזר הציבורי. לדוגמה הרמטכ"ל, נגיד בנק ישראל, מבקר המדינה ושופטים מכהנים. רשימה או מועמד לא יכולים להשתתף בבחירות לכנסת אם הם שוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסיתים לגזענות או תומכים במדינת אויב או ארגון טרור. ב-1988 נפסלה רשימת כך שהוקמה על ידי הרב מאיר כהנא, ותנועות נוספות שביקשו להמשיך את דרכה נפסלו אף הן.

בישראל ההצבעה אינה חובה, אך ב-22 מדינות, בהן שווייץ, קוריאה הצפונית, ברזיל ובלגיה, מחוייבים האזרחים על פי חוק לפקוד את הקלפי.