היום: חוק המצלמות יובא לדיון בקריאה ראשונה בכנסת
ברקע הסערה סביבו, תדון הוועדה המסדרת בחוק במטרה לאשר הליך חקיקה מהיר - ולאחר מכן תתקיים הצבעה במליאה. זאת, חרף הסתייגותם של מנדלבליט וינון, שלא צפויים להגן על עמדת המדינה בבג"ץ
בחירות 2019 - הסיבוב השני: ברקע הסערה סביבו, חוק המצלמות יובא היום (שני) לדיון בכנסת. בשעה 10:30 תדון הוועדה המסדרת בחוק במטרה לאשר הליך חקיקה מהיר ותוקם ועדה לצורך חקיקתו, ובשעה 13:00 תתקיים במליאה הצבעה בקריאה ראשונה. זאת, לאחר שהממשלה אישרה את החוק אתמול פה אחד.
תהליך החקיקה של החוק, שנועד להכניס מצלמות לקלפיות, יחל בעיצומה של פגרת הבחירות, חרף הסתייגותם של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדלביט והיועץ המשפטי של הכנסת איל ינון - שלא צפויים להגן על עמדת המדינה בבג"ץ במידה והחוק יעבור במתכונתו הנוכחית.
עוד בחדשות 13:
חוק המצלמות עלול לשמש בסיס לערעור תוצאות הבחירות • פרשנות
סערה בכנסת לאחר אישור חוק המצלמות: "נתניהו מכין הקרקע לכאוס"
חרף התנגדות היועמ"ש: הממשלה אישרה את חוק המצלמות
כזכור, אמש פרסם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, חוות דעת חריפה שבה טען כי החוק לא עומד במבחן החוקתי. אי החוקתיות, לטענתו, נובעת בין היתר ממתן יתרון משמעותי ביותר למפלגה אחת על פני יתר המפלגות, מחשש ממשי להרתעת בוחרים מלהצביע ומאי סדרים שעלולים להיווצר בקלפיות. "כל זאת תוך שמתקיים מענה מוגבר וחסר תקדים לשמירה על טוהר הבחירות, בשורה של צעדים שוועדת הבחירות המרכזית מתכננת לנקוט בהם כבר ביום הבחירות הקרוב", כתב.
"בנוסף, במישור הפרוצדוראלי", מציין היועץ המשפטי. "קידום הליך חקיקה כשבוע לפני הבחירות, שלא נעשה בהסכמה רחבה בין סיעות הבית, ושעוסק בדיני בחירות, הינו חסר תקדים ומעורר כשלעצמו קשיים משמעותיים".
בתגובה לכך אמר יו"ר העבודה-גשר עמיר פרץ: "מברך על קביעתו של יועמ״ש הכנסת בעקבות פניייתי הדחופה אליו. גם הוא מבין כי חוק המצלמות מסייע לנתניהו בניסיונו לגנוב את הבחירות וכותב שחור על גבי לבן כי החוק מעניק יתרון לליכוד". כזכור, פרץ פנה אל ינון בשבוע שעבר וקרא לו להתנגד לחוק המצלמות.
מוקדם יותר פרסמה ועדת הבחירות את מתווה הפיקוח שלה בקלפיות, שאושר על ידי כל נציגי הוועדה, בהם נציג הליכוד ח"כ דוד ביטן. המתווה כולל סיירת פיקוח על טוהר הבחירות שתהיה מורכבת מ-3,000 מפקחים, חלקם עורכי דין ורואי חשבון, אשר יהיו מצוידים במצלמות גוף משוכללות שעומדות בתקן של המשטרה.
המפקחים יסיירו במהלך יום הבחירות בכל הקלפיות בארץ, ויוכלו להפעיל את המצלמות רק באישור נציגי ועדת הבחירות המרכזית - במקרה ויעלה חשש לפגיעה בטוהר הבחירות. נוסף על כך, בעת ספירת הקולות, הליך הספירה יצולם במלואו בקלפיות בעייתיות מן העבר ובקלפיות שנבחרו על פי קריטריונים שגיבשה הוועדה.
ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שוקל להוסיף לחוק המצלמות סעיף שישלול את יום השבתון מאנשים שלא יגיעו להצביע. שלילת יום השבתון היא דרישה של ישראל ביתנו, כך שמדובר בצעד שנועד להבטיח את תמיכתם בחוק. עם זאת, ההליך קשה עד בלתי אפשרי - וכולל רישום כל מי שהגיע ולא הגיע להצביע, זיהוי במצלמות ואז שלילת השבתון.
מוועדת הבחירות נמסר כי "נשיאות הוועדה סברה כי יש במתווה זה הסדר מספק לכל ההסתייגויות שהועלו, וכי נקיטה בדרך אחרת עלולה לפגוע בטוהר הבחירות ובסדר התקין של הבחירות".
כאמור, אתמול בבוקר אישרו שרי הממשלה פה אחד את החוק, חרף עמדת היועמ"ש אביחי מנדלבליט שבצעד חריג השתתף בישיבה על מנת להביע את התנגדותו והצהיר כי "אני בעד מצלמות - אבל צריך לדעת איך לעשות את זה נכון".
ראש הממשלה נתניהו אמר במהלך הישיבה כי "אני מבין למה לפיד, גנץ וליברמן מסכימים עם הרשימה המשותפת נגד פיקוח במצלמות על הקלפיות, כדי לאפשר זיופים וגניבת בחירות. אני לא מבין למה הגורמים המשפטיים מעלים טיעונים טכניים מופרכים במקום להתייצב בעד שמירה על טוהר הבחירות, במקום לעשות את תפקידם". בפתח הישיבה אמר כי "כל אחד מצלם. הכול בסטורי. אז דווקא את אולם הקלפיות אי אפשר לצלם? מצלמות לטוהר הבחירות זה שקוף וזה צודק".
אישור החוק בממשלה עורר סערה במערכת הפוליטית. יו"ר כחול לבן, בני גנץ, התייחס לחוק שאושר, ואמר: "מי שמערער על ההליך הדמוקרטי הבסיסי ביותר, לא ראוי להנהיג את המדינה. נתניהו רוצה לפגוע בלגיטימציה של תוצאות הבחירות העתידיות, ומכין את הקרקע לכאוס ביום הבחירות ואחריהן", גנץ הוסיף: "כחול לבן תגבה כל החלטה של ועדת הבחירות המרכזית והיועץ המשפטי לממשלה, ותילחם למען טוהר הבחירות".