בתום דיונים קדחתניים: הממשלה אישרה את תקציב המדינה

בתום לילה של דיונים: ממשלת ישראל חתמה הבוקר (שישי) על תקציב המדינה לשנתיים הקרובות, שיעמוד על כ-484 מיליארד שקל ב-2023 וב-2024 על כ-513 מיליארד שקל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר: "תקציב מרוסן ואחראי ועמדנו במסגרות התקציב כפי שהצבנו לעצמנו, כנדרש בעת הזאת במים הסוערים של הכלכלה העולמית".

"אזרחי ישראל", כתב שר האוצר, "הקמנו יחד ממשלה לפני פחות מחודשיים, ולכל אחד מהשותפים בממשלה יש תוכניות עבודה גדולות ורחבות. היום הזה עשינו צעד ראשון וחשוב בכיוון הנכון. היום העברנו בממשלה תקציב דו שנתי ותכנית כלכלית וזהו צעד טוב למדינת ישראל, טוב לכלכלת ישראל וטוב לאזרחי ישראל".

"הגשנו תקציב מרוסן ואחראי ועמדנו במסגרות התקציב כפי שהצבנו לעצמנו, כנדרש בעת הזאת במים הסוערים של הכלכלה העולמית", הוסיף סמוטריץ', "בתקציב פנינו לכל שכבות האוכלוסיה - מהאוכלוסיות החלשות הדורשות סעד ותמיכה דרך מעמד הביניים החשוב כל כך לכלכלה הישראלית ועד לקטרי המשק הישראלי. אני מאמין בכלכלה הישראלית, אני מאמין באזרחי ישראל ואני גאה בתוצאה שהבאנו".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2302241345' autoplay='0' credit='' desc='נתניהו: "כלכלת ישראל היא חזקה ואיתנה"' poster='' kid='1_sulubum1' duration='']

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בישיבת הממשלה לאחר אישור התקציב: "אני מבקש להודות לשרות ולשרים ולכל אלה שעזרו במאמץ הקשה הזה -לצוותים המשפטים ולצוותים במשרדים. אבל מעל הכל ולפני הכל - לשר האוצר. הייתי בתפקיד הזה, הוא לא קל. עמדת בפרץ כדי למנוע פריצה".

עוד אמר ראש הממשלה: "אנחנו רוצים להראות שהמסורת שיצרנו כאן במדינת ישראל, של כלכלה חופשית עם אחריות פיסקלית ומוניטרית, תיאום בין גורמים ועצמאות הבנק, אלה היסודות שעומדים לנו בכל עת - ובמיוחד בעת הזו. אני חושב שהתקציב הזה עושה את זה והוא עושה זאת על רקע נתונים מאקרו-כלכלייים מהטובים ביותר שאני זוכר בכל שנותיי בתפקיד. כללכת ישראל חזקה ואיתנה ובעקבות ההצבעה של שרי הממשלה היום - היא חזקה יותר".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2302241409' autoplay='0' credit='' desc='בן גביר לנתניהו: "עשינו היום דבר גדול"' poster='' kid='1_66xfucd2' duration='']

על אף הבטחת הבחירות של רה"מ נתניהו לתוכנית חינוך חינם לגילאי 3-0, בשלב הזה הוסדר חינוך חינם לגילאי 3-2 בלבד. מלשכת שר החינוך קיש נמסר כי התוספת לה זכה המשרד בתקציב, 2.5 מיליארד שקלים, תנותב גם לחינוך המיוחד, לתכניות לחיזוק מעמד מנהלי בתי הספר והמורים, ולמטרות נוספות שיפורטו בהמשך. שר החינוך: "הישג אדיר לילדי והורי ישראל, תקציב השיא מקום המדינה עבור החינוך בישראל".

משרד התחבורה זכה לתוספת תקציבית של 500 מיליון ש"ח, שיופנו, לפי לשכתה של השרה רגב, לתוכנית חומש לדרכים ומסילות אשר תחבר את מדינת ישראל בעלות של עשרות מיליארדי שקלים ומתן פתרונות להסעת המונים. התקציב אמור היה לממן יותר אוטובוסים ואנשי שירות כדי להגדיל תדירות התחבורה הציבורית בישראל.

משרד התרבות והספורט של השר מיקי זוהר קיבל תוספת תקציבית בסך מיליארד ש"ח, וכן סוכם על העברת הטוטו לאחריות משרד התרבות והספורט והכפלת הסכמי השיווק לקבוצות תוך תיאום מלא מול משרד האוצר בנושאים השונים.

במשרד הבריאות מרוצים מהתקציב שאושר וכתבו שהביא "מיצוי מלא ככל הניתן של ההסכם הקואליציוני בתחום הבריאות". בין ההישגים שנכנסו לתקציב נכללים הגדלת התוספת הדמוגרפית לקופות החולים בגובה של 150 מיליון שקלים מהשנה הבאה - וכל שנה לאחריה; הגדלת התוספת השנתית לסל הבריאות ל650 מלשח גם בשנים הבאות; תוספת של אלפי מיטות אשפוז; הרחבת התכנית לבריאות הנפש.

תקציב המשרד לביטחון פנים קיבל תוספת של 9 מיליארד שקלים לשנתיים הקרובות ויעמוד על 25.5 מיליארד, זאת לעומת ה-14 מיליארד שביקש השר בן גביר. מלשכת השר נמסר כי התקציב ינותב להקמת המשמר הלאומי, לגיוס אלפי שוטרים, יותר מ-1,200 סוהרים ומאות לוחמי אש ולהעלות את משכורות השוטרים בשנה הקרובה, בסכום של 400 מיליון שקלים ו-100 מיליון שקלים מענקים לשוטרים. בנוסף, יוקצו 150 מיליון ש"ח להעלאת שכר הסוהרים, כך לשכת בן גביר.

לאחר פרסום מתווה התקציב הודיע ארגון המורים על חידוש העיצומים, החל מיום ראשון הקרוב, וכינה את התקציב "הצעה מבזה". "ארגון המורים דורש תוספת של 30 אחוזים בשכר לכלל המורים בחינוך העל יסודי, (ז'-י"ב) זאת כדי לשפר את איכות הבאים להוראה בחינוך העל יסודי ובכך להיטיב עם התלמידים. הצעד הראשון במאבק הנו הנחייה למורים שלא לקיים שום פעילות עם תלמידים מחוץ לכתלי בית הספר החל מיום ראשון הקרוב.

העיצומים כוללים אי מתן ציונים, אי יציאה לפעילויות כלשהן מחוץ לכתלי בית הספר כגון: טיולים, מסעות, הצגות תחרויות, תאטראות ועוד, כך נמסר מהארגון. יו"ר ארגון המורים רן ארז הודיע: "משרד האוצר מחריב את החינוך העל יסודי והגיש הצעה מבזה שפוגעת במורים ובתלמידים. כנראה שאצלם הגרוש חשוב יותר מאיכות החינוך. לא נאפשר זאת. אנו מחדשים את המאבק ונחריף אותו עד לכדי שביתה כללית, מורי העל יסודי אינם הפקר".

בדרך לאישור התקציב, שרי הממשלה אמרו בדיונים השונים כי הם מקבלים אזהרות רבות בצל המהפכה המשפטית, כך פורסם אמש בחדשות 13. השר הראשון שהעז להתבטא נגד הרפורמה הוא ניר ברקת ממשרד הכלכלה. "אנשי עסקים בכירים הזהירו אותי: 'אתם יכולים לגרוס את התקציב, כי במילא לא יהיה לכם כסף לממש אותו. הכלכלה הישראלית הולכת להתרסקות'", אמר ברקת.

עוד הוסיף: "אני נפגש עם אנשי ההייטק והם מודאגים מאוד. אנחנו תומכים ברפורמה, אבל יש סיכונים. אם נצטייר בצד השני כאילו הגזמנו - יש בזה סיכון גדול; הם חרדים. כשיושבים למשא ומתן בין הצדדים צריך להבין שיש אחריות בקצה, וגם אם לא נקבל את כל תאוותנו בידנו - זה לא נורא".

בהכנת הידיעה השתתפו מוריה אסרף וולברג, אלי סניור, ליאור ורוצלבסקי, מאיר מרציאנו וחן זנדר