בית המשפט העליון קיבל היום (רביעי) חלקית את ערעורם של יועצי ראש הממשלה נתניהו, יונתן אוריך ועופר גולן, וקבע כי בית משפט השלום יערוך דיון נוסף בנושא, כדי לבדוק אם צווי החיפוש בטלפונים הניידים של השניים, שהמשטרה ביקשה, ניתנו על סמך מידע שהושג שלא כדין.
השופט יוסף אלרון קבע כי אם יימצא שהמידע שעל בסיסו התבקשו הצווים הושג מחיפוש קודם שבוצע שלא כדין במכשירי הטלפון – צווי החיפוש יבוטלו. אלרון ביקר את חוקרי המשטרה ואמר כי "לא ניתן להתעלם מהעובדה שהחוקרים חרגו מנוהלי המשטרה פעם אחר פעם בעניינם של המבקשים, ולא הבהירו בפניהם כי באפשרותם לסרב לבקשה לעיין במכשיר הטלפון הניידים שברשותם. בכך יש לכל הפחות כדי לבסס חשש כי מדובר בדפוס פעולה חוזר, אשר יש בו כדי להחמיר את הפגם שבחיפוש המוקדם שבוצע ללא צו שיפוטי כדין".
לכתבות נוספות בנושא:
לשכת עוה"ד מצטרפת לעמדת יועצי נתניהו בפרשת הטלפונים
יועצי נתניהו ערערו על החיפוש בניידים שלהם: "פעולות פוגעניות"
נתניהו על חקירת יועציו: "רבים מרגישים שמשהו כאן לא בסדר"
אלרון הוסיף כי "בביצוע החיפושים המוקדמים יש פגם חמור שהביא לפגיעה קשה בפרטיותם של המבקשים שלא כדין. אין להקל ראש בכל שההחלטה לערוך חיפוש במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים התגבשה עוד בטרם המבקשים התייצבו לחקירתם".
יונתן אוריך צייץ לאחר שהתקבלה ההחלטה כי "יש שופטים בירושלים".
את יועצי ראש הממשלה מייצגים עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין ממשרד חדד, רוט, שנהר ושות'. עו"ד חדד שעומד בראש המשרד אמר כי "כבוד השופט אלרון שם היום סוף למשוואה לפיה הייתה המשטרה יכולה לפעול בניגוד לחוק, ובתי המשפט היו מגלים סלחנות מסוימת כלפי התנהגויות האלה. זאת החלטה חשובה למדינת ישראל".
כזכור, לפני כחודש, דחה השופט היימן בביהמ"ש המחוזי בת"א את ערעורם של אוריך וגולן נגד החיפוש בניידים שלהם במסגרת חקירת החשד להטרדת עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר. אז אמרו השניים כי בכוונתם לערער לבית המשפט העליון.
השופט טען כי "עיינתי היטב בהחלטת השלום, ככל שבחנתי את ההחלטה לא מצאתי בה טעות. לו המקרה היה מגיע לפתחי כפי שהגיע לשם לא הייתי מחליט אחרת. מדובר בהליך חקירה. נמצא כי לפני החוקרים היה חשד סביר לביצוע העבירה על ידי החשודים וכי בניידים חומר הקשור לביצוע העבירה. יש בסיס לקביעה שסיכול החיפוש בניידים יש בו כדי לפגוע בחקירה".
עם זאת, הוסיף השופט היימן כי "אין זה אומר שהמשטרה יכולה לפעול בניגוד לדין. השוטרים היו צריכים להוציא צו טרם החיפוש. הסכמה גרידא של חשוד בעיצומה של חקירה אינה הסכמה. אבל הסכמה מודעת היה בה להכשיר את החיפוש". "איני מתכוון להכנס לעבירת הטרדת עד, אך מציין שבגדול מסכים עם טענת המדינה", המשיך השופט.
באגודה לזכויות האזרח ברכו על החלטת בית המשפט העליון: "חיפוש בטלפונים ניידים של חשודים ללא צו הוא פסול, גם אם ניתנת הסכמה כביכול לחיפוש. לאור יחסי הכוחות בחדרי החקירות, אין מה לדבר על מתן הסכמה אמיתית, במיוחד היום, כשכולנו שומרים בסלולרי את כל הפרטים הכי אישיים שלנו והמידע השמור בו עצום. אנחנו מקווים שההחלטה תרתיע את המשטרה מהמשך ביצוע חיפושים בלתי חוקיים בטלפונים בעתיד, ביודעה שהדבר עלול להוביל לפגיעה קשה בחקירה".
