תקציב הביטחון יקוצץ ב-4 מיליארד ש"ח: "זה לא על דעתנו"
במסגרת הגזירות בתקציב 2013-2014, מערכת הביטחון תיאלץ לקצץ בפרויקטים עתידיים. המשכורות לא צפויות להיפגע. אתמול הודיע שר הביטחון כי תכנית קיצור השירות בארבעה חודשים תדרוש תוספת תקציב. באוצר דורשים לקצר את השירות כבר עכשיו בשמונה חודשים
הצעת התקציב שהגיש הבוקר (שלישי) משרד האוצר כוללת קיצוץ של ארבעה מיליארדי שקלים בתקציב משרד הביטחון. מדובר בקיצוץ שיבוצע בפרויקטים עתידיים של המשרד, ולא במשכורות או בקרנות הפנסיה של גמלאי מערכת הביטחון.
תקציב הביטחון לשנת 2013 יעמוד על סכום של 51 מיליארדי שקלים, ובשנת 2014 הוא צפוי לעמוד על 54.6 מיליארדי שקלים. "זו עמדה ראשונית שכמובן איננה על דעת המשרד", אמר גורם במשרד הביטחון. בקריה העריכו כי לאחר משא ומתן עם האוצר, הקיצוץ הסופי בתקציב יעמוד על בין 1.5 ל-2 מיליארד שקלים בלבד.
הקיצוץ, כאמור, צפוי לפגוע בפרויקטים עתידיים, אולם עדיין לא ברור מה בדיוק ייפגע. אתמול הודיע שר הביטחון, משה יעלון, כי הוא תומך בתכנית לקיצור שירות החובה בארבעה חודשים. עם זאת, מלשכתו נמסר כי התכנית תדרוש תוספת תקציב למשרד הביטחון.
קיצור השירות יביא להתייעלות תקציבית של צה"ל, אולם התכנית עומדת במרכז מחלוקת נוספת עם האוצר. במשרדו של יאיר לפיד דורשים שצה"ל יקצר את שירות החובה בשמונה חודשים ובאופן מיידי, כבר בשנת 2013, ולא בעוד שנתיים כפי שהציע הצבא.
באוצר מתכננים גזירות נוספות למערכת הביטחון. איש קבע שנפצע בתאונת דרכים לא יקבל הכרה כנכה צה"ל; צה"ל ייקנס בחצי מיליארד שקל אם לא יגייס מספיק חרדים; לא יינתנו תוספות לצה"ל עד 2017, למעט במקרה מלחמה.
חלוקת כלי רכב לאנשי מערכת הביטחון תתבצע בשליטה מרכזית של האוצר ולא של משרד הביטחון. תוקם ועדת שרים, שכל מטרתה תהיה פיקוח על תקציב הביטחון. הרמטכ"ל יחויב לספק כל מסמך כלכלי תוך 10 ימים.
פגיעה גם בתקציב החינוך
טיוטת תקציב 2013-2014 הוגשה הבוקר לשרי הממשלה והבשורה לאזרחים לא פשוטה. שר האוצר מקדם שורה של גזירות כלכליות כבדות, ובראשן העלאת מס ההכנסה ב-1.5% בכל מדרגות המס. המע"מ יעלה ב-1% לשיעור של 18%.
גזירות נוספות על האזרחים יהיו ביטול נקודות הזיכוי ממס למסיימים תואר ראשון, גביית דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מעקרות בית והפחתת קצבאות הילדים ל-140 שקלים בחודש בלבד. בנוסף, יופחתו תקציבי הפיתוח של משרד התחבורה.
תקציב החינוך יקוצץ בכ-265 מיליון שקלים. יישום חוק יום לימודים ארוך, שחוקק בשנת 1997, יידחה בחמש שנים נוספות. מס החברות, אותו משלמים בעיקר העסקים הקטנים, יעלה באחוז לרמה של 26%. טיפולי השיניים לילדים יצומצמו ותוקפא קליטת עובדים חדשים למשרדי הממשלה.