דרוש מבצע שומר חומות לחברה הישראלית • דעה
האחריות מוטלת על קודקודי המדינה, אבל גם על כל אחד מאיתנו. הגזענות והשנאה בחברה הישראלית הביאה לקיטוב, אך יש צורך ביצירת זהות ישראלית משותפת. אוי לנו אם נהיה אדישים ונכבה את להבת הנר
מדינת ישראל ואזרחיה, בשנת 2022, מופתעים בכל פעם מחדש. לפעמים, אנחנו מופתעים שיקר מאוד לחיות פה, לפעמים אנחנו מופתעים מהתנהגויות קיצוניות של חברי כנסת מסוימים (מימין ומשמאל), לפעמים אנחנו מופתעים מתופעות מזג אוויר קיצוניות למרות התחזיות שניבו אותן בדיוק ולפעמים, אנחנו מופתעים מהבעיות, השסעים והשבר החברתי.
במלאת שנה לאירועי מאי 2021, חשוב שנביט אחורה וקדימה כי במציאות הנוכחית, זה כבר לא סתם משחק, אלא משחק מסוכן. לפני שנה עברנו אירועים קשים מאוד, בכל הקשור ליחסי יהודים וערבים במדינה. מאז, לא ממש ברור אם חזרנו או לא חזרנו לשגרה, אבל מובהק מאוד שהקרע, חוסר האמון והאיבה גדלו והעמיקו. המשבר שחווינו כולנו הוא גדול, והוא כאן. אפשר לא לדבר על זה, אבל אי אפשר לשכוח.
וכעת, אפשר להוסיף את ההצלחה התודעתית של יחיא סינוואר בחיבור בין עזה לירושלים, וירושלים הרי מחוברת לכולם, והמצב נהיה עוד יותר מורכב, נפיץ ודליק. מאידך, יש את חיי היום-יום ואת הרוב הגדול (אבל לא המכריע, מסתבר) שרוצה לחיות בשלום ובשותפות.
הרי החיים חזקים מהכול, והיום יום לא מפסיק ולא עוצר לרגע. לציון שנה לאירועי מאי, כדאי שנעצור ונחשוב מה עלינו לעשות כדי לחיות יחד בארץ הזאת בשותפות וכיצד אנו לא מוותרים על יצירת תמונת החברה שכולנו רוצים לחיות בה יחד, ולבנות יחד. היהודים והערבים לא הולכים לשום מקום וכדאי שנבין שהישארות במקום ופסיביות אקטיביסטית, מחמירות את הבעיה ומסכנות את כולנו.
האחריות הזו מוטלת על כל אחד מאיתנו אבל גם על קודקודי המדינה וראשי השלטון המקומי בישראל. אני מקווה שגם הם רואים בדאגה את הקיטוב, הגזענות והשנאה בתוך החברה הישראלית, אך עדיין מביטים קדימה בתקווה וישכילו לקחת על עצמם את האחריות לקדם חיים משותפים מכבדים והוגנים לכל מגזרי החברה. אצלנו, בגליל, מתגוררים כמיליון ומאה אלף תושבות ותושבים לא יהודים, וכחצי מיליון יהודים. אחת משאיפותנו הגדולות היא ליצור זהות ישראלית משותפת. לאורך השנים אנו מנסים לטוות בעדינות, בעקשנות ובאומץ מרקם של יחסי שותפות, אשר יכול להוות דוגמה והשראה לחברה הישראלית כולה.
שרון אסמן, מח"ט הנחל שנפטר מדום לב, כתב - "שפוחדים - יש מאות מחשבות, עשרות מילים ופעולה אחת. שאוהבים - יש מאות מעשים, עשרות מילים ומחשבה אחת. אנחנו גם פוחדים וגם אוהבים - פוחדים שילדנו ונכדנו יגדלו בתוך חברה של דם ואיבה מיותרים ונוראיים ואנחנו כמובן אוהבים כלכך את הילדים שלנו".
הימים האלו הם צלצול כל-כך חזק בפעמון, שאמור כמעט להחריש לנו את האוזניים ולקרוא לכולנו לפעולה. ראשית, פעולה לבניית חברה משותפת עם אמון, יחסי עומק שדורשים שינוי אחד מהשני ועם מחויבות לא להירדם בשמירה ולא לברוח מהמציאות ושנית, להתבגר וללמוד להתפשר, מתוך הכרה וביטחון בזהות הייחודית של כל מגזר.
בריחה מהמציאות היא חמודה כשאתה תינוק, אבל בריחה מהמציאות כשאתה מבוגר, משמעה שאתה "קוקו", וזה כבר מסוכן. חכמנו אומרים שכל עוד הנר דולק ניתן לתקן. יש אלו שרוצים לכבות גם את להבת הנר. אוי לנו אם נהיה אדישים ונעשה זאת בעצמנו.
הרב יואב אנדי הוא ראש המדרשה למנהיגות בחנתון
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com