כנופיית ילדים שדדו קשישים: איך הגענו למצב הזה? | דעה
אין יום שבו התקשורת לא מדווחת על אירועי אלימות, אך בסוף השבוע שעבר הוכתה המדינה בהלם כשהמשטרה דיווחה כי "נמצאה כנופיית ילדים כבני 7-12". השינויים במבנים המסורתיים, שעדיין לא מצליחים לייצר תחושת בטחון בסיסי לאדם, יחד עם תפיסה רציונלית שהחזק מצליח יותר, מאפשרים למוסר והמצפון שלנו להיעלם - ולאפשר אירועים אלימים
האלימות משתוללת, ואין יום שהתקשורת לא מדווחת על אירועי אלימות, אך בסוף השבוע שעבר הוכתה המדינה בהלם כשהמשטרה דיווחה כי "נמצאה כנופיית ילדים כבני 7-12". מאמינים? חבורת ילדים שפעלו כגוף מאורגן כדי להשיג בכל דרך אפשרית את מבוקשם. לזה אף אחד עדיין לא ציפה.
מחקרים שבחנו את האלימות בבתי ספר ובקרב ילדים לאורך העשור מראים מגמה של התגברות האלימות ותחושת חוסר מוגנות בקרב הילדים, וגם בקרב האוכלוסייה הבוגרת קיימת תחושת איבוד הבטחון בסיסי. בכל רגע אתה עלול להיות מעורב באירוע אלים, שסופו עלול להיות מחריד.
איך הגענו למצב כה קשה? יש שיאמרו "אין חדש תחת השמש" ויציינו כי תמיד הייתה אלימות, אך היא לא דווחה באופן שבו היום קיימת האפשרות. האמנם? בעבר ילדים חשבו לשדוד קשישים? ויכוח על חניה היה נגמר ברצח? לא בטוח.
בכדי להבין את מצבנו החברתי היום, אנו זקוקים לזכור קצת את העבר. מדינת ישראל הוקמה על בסיס ערכי חזק מאד של שותפות גורל וערך של צורכי המדינה וקיומה לפני הצרכים שלי, מה שאפשר התפתחות מדיניות רווחה. קוראים לזה סוציאליזם. רצון לייצר שוויון חברתי ואולי גם כלכלי.
בחצי היובל האחרון אנו עדים לשינוי משמעותי בתפיסה, פחות סוציאליזם ויותר קפיטליזם. מילון אוקספורד מתרגם את המונח קפיטליזם כך: "רכושנות, משטר כלכלי המבסס על הקנין הפרטי ועל היזמה החפשית בחיי הכלכלה". שימו לב למילה הראשונה, "רכושנות". איך אפשר שלא להיזכר בצ'ארלס דרווין שתבע את המונח "החזק שורד".
מונחים אלו שנכנסו לחיי החברה והמדינה יצרו תפנית ערכית גדולה של "אדאג קודם לעצמי לפני צרכי המדינה", ואם לא די בתפיסה כלכלית שהחליפה את התפיסה החברתית, נכנסו חוקים בשם הדמוקרטיה "זכות האדם וחרותו" (חוק חשוב כשלעצמו), אבל בכל תנאי? חוק שמקדש את היחיד מול הקהילה והחברה בעצם מפרק מנגנונים מסורתיים שנתנו להורים ולקהילה כוח לחינוך ועיצוב האישיות והמוסר של הילד, כמו גם למידת דחיית סיפוקים, שכיום בשם הזכות לחרות האדם כבר פחות קיימת.
האם ידעתם שיש היום נציב קבילות ילדים? שיכולים לדרוש את זכויותיהם מול הוריהם? גם אם ההורה מנסה לחנך את ילדיו ולהם זה לא נראה. נושא חשוב נוסף ומשמעותי שאנו חייבים לציין הוא ערך המשפחה/ אם בעבר המונח "משפחה" היה ברור ומוגדר, כיום הגדרת הערך "משפחה" עובר שינויים ותמורות. נושא זה חשוב מפני שתחושת הבטחון הבסיסית שלנו נבנית בחיק היחסים בתוך המשפחה, ואם אלו לא ברורים תחושת הבטחון שלנו יורדת, ובהיעדר תחושת בטחון אנו ננסה כל הזמן להגן על עצמנו בכל מחיר מפני שאף אחד לא יגן עלינו חוץ מעצמנו. זוכרים? רק אני דואג לעצמי.
אם ננסה לסכם, האלימות המשתוללת ברחובות, בבתי הספר, בתוך המשפחה וסביבנו, נובעת מחילופי תפיסות ושפות. אם בעבר התפיסה הייתה יותר חברתית ורגישה לסביבה, כיום התפיסה הרווחת היא כלכלית, הישגית ותחרותית, שאינה מאפשרת התחשבות בסביבה. ככל שתתחשב בסביבה אתה עלול להפסיד את הרווח, התהילה, הכבוד וכו'. שפה רציונלית שאינה מאפשרת לרגש להיכנס ולהפריע חלילה.
השינויים במבנים המסורתיים, שעדיין לא מצליחים לייצר תחושת בטחון בסיסי לאדם, יחד עם תפיסה רציונלית שהחזק מצליח יותר, מאפשרים למוסר והמצפון שלנו להיעלם ולאפשר אירועים אלימים. המצב חייב להשתנות - אנו חושבים כי אם נוכל לייצר שיח שיכלול גם את הפן הרגשי באופן רחב יותר נוכל לעשות שינוי משמעותי בחברה.
דורון מגן הוא עו"ס ומנכ"ל עמותת ממעמקים - קליניקה לטיפול בילדים ומתבגרים במכללה האקדמית הדתית לחינוך שאנן בקרית שמואל
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com