גם לאחר התקיפה - אין צדיקים במלחמת האזרחים בסוריה

מאז כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לתפקיד בבית הלבן בארצות הברית ניתן לראות שלושה עקרונות הבאים לידי ביטוי במדיניות החוץ שהוא מנהיג. הראשון הוא, ואנחנו מכירים זאת מקרוב, שאין לו ולארה"ב מדיניות חוץ - רק מדיניות פנים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

העיקרון השני מתרכז בתפקידה של ארה"ב במרחב הבינלאומי. טראמפ מעדיף לנהל את ארצות הברית ולתת לפוטין לנהל את העולם על כל בעיותיו. העיקרון השלישי עליו הוא חזר פעמים רבות בקולו ובציוציו אומר שארצות הברית לא תתערב בצורה צבאית במלחמת האזרחים בסוריה. בחירתו להגיב בצורה מדודה להפצצת הגז הרצחנית של אסד היא סטייה ראשונה מעיקרון זה.

חשוב להזכיר שהעולם כולו מתאפיין בצביעות רבה בכל מה שקשור לסכסוכים רצחניים ברחבי העולם. מאז שנת 2011, בה התחיל הטבח בסוריה, נרצחו יותר מ-400 אלף בני אדם בנשק קונבנציונלי. לעומת זאת במתקפת הגז האחרונה נרצחו כמה עשרות בני אדם ובעקבותיה הגיעה תגובה אמריקנית.

בקמבודיה נרצחו 2 מיליון בני אדם, בבנגלדש 2.5 מיליון, במזרח טימור הושמדה רבע מהאוכלוסייה בסכסוך דמים, בדרפור נרצחו כ-750 אלף גברים, נשים וילדים, ברואנדה רצחו 850 אלף בני אדם בעזרת מצ'טות.

בכל הסכסוכים הללו לא הייתה התערבות ולא היה הד ציבורי רחב כל כך למעשים הנוראיים, שכל חטאם היה שהם התרחשו "רק" באמצעים קונבנציונליים. גם במלחמת בוסניה לקח לארה"ב כמעט שלוש שנים להתערב ולהפסיק את פשעי המלחמה באזור.

זה העולם, ואין בו צדיקים. גם לא במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה.