בין המשימות החשובות של הממשלה החדשה - חיזוק ההשכלה הטכנולוגית | דעה

ממשלת ישראל כבר הפנימה את הצורך להשקיע בהשכלה הטכנולוגית. בשנת 2018 היא הנהיגה רפורמה בה התחייבה להגדיל את התקציב לסטודנט טכנולוגי ל-19,500 שקלים. מדינת ישראל התחייבה אבל לא טרחה ליישם. כיום, הנדסאי שהוכשר על ידי משרד הכלכלה "זוכה" לתקצוב מגוחך, נמוך מתקצוב ילד בגן ילדים. מדובר במציאות אבסורדית שאיננה יכולה להימשך.

לאורך שנים, ההשכלה הטכנולוגית מופלית אל מול כל מערכות ההשכלה האחרות, לרבות ההשכלה האקדמית. בעוד שסטודנט הלומד במסלולים הטכנולוגיים של הכשרת הנדסאים מתוקצב בפחות מ 15 אלף שקלים לשנה, סטודנט בפקולטה להנדסה במוסדות להשכלה גבוהה מתוקצב בין כ-37 לכ-56 אלף שקלים לשנה, זאת כאשר המדינה מודעת לשלל מחקרים המוכיחים שסטודנט במסלולי הנדסאים משתלב היטב בשוק העבודה ותורם לצמיחה ולפריון המשק, יותר מסטודנטים לתארים אקדמיים אחרים.

הנדסאים, המהווים היום כ -12% מסך הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, מתוקצבים בפחות מ-2% מסך התקציב המופנה להשכלה גבוהה. מדובר בעיוות נוראי הממחיש את מיקומה הנמוך של ההשכלה הטכנולוגית בסדר העדיפויות הלאומי.

אפליית ההשכלה הטכנולוגית נובעת מתפיסה שגויה וממיתוג בעייתי. במקום שמדינת ישראל תעודד צעירים להשלים תואר הנדסאי המקנה לבעליו מקצועיות, מוביליות חברתית, יכולת השתכרות גבוהה וכלים להשתלבות בשוק העבודה המודרני (הדורש מיומנויות טכנולוגיות), היא "דוחפת" צעירים לתארים אקדמיים שאינם קריטיים לעתיד החברה. מדינת ישראל חייבת לייצר מנגנון מיתוגי ש"ימשוך" צעירים לבחור במסלול ההשכלה הטכנולוגי, ויצמיח תועלת להם ולכלל החברה.

באקלים ציבורי שכזה - המפלה את ההשכלה הטכנולוגית מול מערכות ההשכלה האחרות - לא פלא שרק 10% מהמועמדים ללימודים גבוהים בוחרים ללמוד במכללות טכנולוגיות, בעוד 90% מעדיפים את ספסלי האקדמיה. במדינות מתקדמות באירופה 25% הולכים להשכלה הטכנולוגית והמדינה משקיעה ומתקצבת אותם כראוי. אצלנו, ההשכלה האקדמית עודפת - שפע של סטודנטים לומדים לתארים שלא תמיד פרקטיים או נדרשים בשוק העבודה המודרני, בזמן שמדינת ישראל סובלת ממחסור חמור בהנדסאים, שתרומתם לצמיחה ולפריון המשקי בלתי ניתנת לערעור.

בעיה נוספת, המשיתה נטל בלתי אפשרי על המכללות הטכנולוגיות, נוגעת לתשלומי הארנונה. ב-2019 עברה הצעת חוק בקריאה ראשונה הפוטרת מכללות טכנולוגיות מתשלום ארנונה. אלא שהצעת החוק הנדרשת, שהייתה אמורה לבטל את אפליית המכללות הטכנולוגית אל מול מוסדות אחרים באקדמיה, עוד לא אושרה. הפערים הבלתי נסבלים נותרו על כנם.

לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות להנדסאים עלה בשנים האחרונות בכ-21 אחוזים. נכון להיום, חסרים אלפי עובדים בתחום - מהנדסאי בניין, דרך הנדסאי מכונות, רכב, חשמל, אלקטרוניקה, בקרה ואוטומציה, כימיה ועוד. המשאב שמילא את כל פסי התעסוקה לאחר העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים, הגיע לכדי מיצוי המהווה איום ממשי על עתיד התעשייה הטכנולוגית בישראל.

מקבלי ההחלטות, שמבינים את הצורך בחיזוק ההשכלה הטכנולוגית, חייבים להפשיל שרוולים ולתרגם את ההבנה הזו להשקעה משמעותית. מדינה מתקדמת, השואפת להיות מובילה גם בהיבט הטכנולוגי, חייבת עובדים בעלי מיומנויות גבוהות שיידעו לבנות מעליות, לתכנן בניינים ולתפעל מכונות מורכבות.

מדינת ישראל מתהדרת (ובצדק) בהיותה "סטראטאפ ניישן" אך חשוב לזכור שההייטק - עם כל ההערכה והכבוד - מהווה רק 10 אחוזים משוק העבודה בישראל. הגיע הזמן שמדינת ישראל תעבור מ-"סטרטאפ ניישן" לכיוון של "אומה טכנולוגית" ותקצה להשכלה הטכנולוגית את המשאבים הדרושים - מתוך הבנה שמדובר באינטרס לאומי החיוני לעתידנו.

יעקב דור הוא מרכז פורום המכללות הטכנולוגיות ומנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com