ועדת חקירה לצוללות: לרדת לחקר האמת ולא "רק לא ביבי"

השבוע אישרה הממשלה ברוב גדול את ההחלטה להקים ועדת חקירה ממלכתית לרכש הצוללות וספינות המגן. ההחלטה התקבלה ב"רעש" גדול, אבל מהסיבות הלא נכונות. במקום שהציבור ישמח על כך שיש כוונה אמיתית לרדת לחקר האמת, נדמה כי הסוגיה הפכה, כמו סוגיות רבות לפניה, למאבק על השאלה "רק ביבי" או "רק לא ביבי". הדבר שוב גורם לכולנו לעסוק בטפל במקום בעיקר.

ועדת חקירה, חשוב להזכיר, צריכה לדון ב"מהות" ולא ב"אישיות". ואם הוועדה תתמקד בנתניהו וב"עריפת ראשים" על חשבון חקר האמת ומניעת הישנות מקרים דומים – הרי שהיא מועדת מראש לכישלון.

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2301222010' autoplay='0' credit='' desc='אושרה הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות' poster='' kid='1_rwfuy79o' duration='399']

"חוק ועדות חקירה" נחקק בשנת 1968, ולמרות השנים הרבות שעברו מאז - נחיצותו והשפעתו של מוסד זה רלוונטית מאי-פעם. "ועדת החקירה הממלכתית" היא החזקה מכל גופי החקירה והבדיקה האחרים הקיימים כיום, בעיקר בשל העובדה שאת העומד בראשה ואת חבריה ממנה נשיאת בית המשפט העליון, והיא נהנית מעצמאות מוחלטת ומסמכויות החקירה הנרחבות ביותר.

למרות כוחה והשפעתה, ועדת החקירה אינה פועלת כמובן בחלל ריק, ומושפעת מאוד מהלך הרוח הציבורי. ובעת הזו, הקולות השונים שנשמעים, שדוחפים להאשים את נתניהו מחד או לזכות אותו מאידך, עלולים לגרום לכך שוועדת החקירה תעסוק בעיקר בנתניהו ובמעשיו. אם כך יקרה, זו תהיה טעות גדולה – והחטאה מוחלטת של המטרה.

תפקידה של ועדת חקירה הוא, בראש ובראשונה, להגיע לחקר האמת ולמנוע הישנות מקרים דומים - לא רק להגיע למסקנות אישיות נגד המעורבים. והפעם יש הזדמנות בלתי-חוזרת לדון במדיניות הרכש של השירותים הביטחוניים, שלרוב מתנהלים במחשכים - למרות שמדובר במיליארדים שיוצאים מכיסם של משלמי המסים.

לפני כשבועיים חתם מנכ"ל משרד הביטחון על חוזה עתק לרכישת שלוש צוללות בעלות מוערכת של כ-9 מיליארד שקלים. האם הן קריטיות בעת הזו? האם בכלל התקיים דיון מקצועי או ציבורי בשאלה הזו? האם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מעורבת? מי קבע שצוללת נוספת חשובה יותר מ-134,000 מחשבים שחסרים לילדי ישראל (על-פי דו"ח מבקר המדינה) או מעוד אלפי תקנים של עובדי הוראה חיוניים במערכת החינוך או רופאים, אחיות ומיטות בבתי חולים, המשוועים לכך לאור משבר הקורונה המתמשך? מי קבע שרכישת נשק עדיפה על הקצאת משאבים נוספים למלחמה בפשיעה הגואה, להקטנת מספר התלמידים בכיתות, למיגור העוני ולחימום הבתים של קשישים עריריים ושורדי השואה הקופאים מקור?

איני מתומכיו של נתניהו, אולם אם נדון רק בו ולא נחקור את יחסי "צבא-מדינה" בישראל ואת סדר העדיפויות הלאומי - נחטיא בגדול. מדיניות הרכש הביטחונית של ישראל לא החלה בעידן נתניהו ולא עם הצוללות. זהו תהליך רב שנים הנובע מהעובדה שמדינת ישראל מתנהלת כ"צבא עם מדינה" ולא כ"מדינה עם צבא". כאשר שירותי הביטחון מעלים צורך כזה או אחר, המדינה מיד "עוברת לדום" תוך הקצאת משאבים מופקרת, לעיתים רבות ללא שקיפות וללא הליכים חוקיים. לכן ועדת החקירה צריכה לדון במהות, לבחון את תהליכי הרכש הביטחוני ואת תהליכי קבלת ההחלטות בהקשר זה.

יש מקום גם למסקנות אישיות כמובן, אך אם הוועדה תחפש רק את הפן הפרסונלי, יופיעו כל השחקנים עם עורכי הדין שלהם והדיון יהפוך למשפט פלילי, עם חקירות נגדיות וטיעונים משפטיים מכאן ועד להודעה חדשה. לחקירה לא יהיה סוף וכאשר יוסקו המסקנות ויומלצו ההמלצות הם יונחו באחת המגירות התחתונות כפי שאירע לדו"ח המהותי של ועדת אגרנט לפני 46 שנים.

בכל מקרה, אם יימצא בוועדה שהייתה התנהלות פסולה מצד מי מהמעורבים, היועץ המשפטי לממשלה יורה על פתיחה בחקירה או העמדה לדין, ואם הוא לא יעשה זאת - בג"ץ צפוי להתערב כפי שעשה בעבר בפרשת משפט הבנקאים לאחר משבר ויסות המניות הבנקאיות. אך אסור שהמסקנות האישיות יבואו על חשבון הבדיקה האמיתית שחשוב שתיעשה כאן. זו הזדמנות פז לעשות בדק בית ביטחוני אמיתי. כמדינה, אסור לנו להחמיץ  אותה.

אל"מ (מיל') מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות בוועדות חקירה

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com