אסטרטגיה חדשה? רק הפגנת כוח

הבית הלבן מאותת במעשים שימים חדשים הגיעו: כבר לא נשיא שמאיים ובסופו של דבר נרתע, כמו אובמה אחרי המתקפה הכימית הראשונה של הסורים, אלא נשיא שגם אם לא כל כך מאיים, הוא עושה. הוא מאשר תקיפה בסוריה, מאשר הטלת פצצה גדולה על מערך של דאע"ש באפגניסטן, וגם רומז לצפון קוריאה שמרחב התמרון שלה לא בלתי מוגבל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

אז האם מדובר כאן באיזושהי אסטרטגיה חדשה? האמת היא שמוקדם, ממש מוקדם, לקבוע זאת. התקפה על שדה תעופה בסוריה היא כשלעצמה לא מבשרת מדיניות אחרת. הטלת פצצה גדולה ששוכבת בארסנל הנשק האמריקני כבר שנים רבות גם היא כשלעצמה לא מהלך שיכול לשנות את פני המציאות, וכך גם האמירות התוקפניות יחסית כלפי צפון קוריאה.

אז מה יש לנו כאן? נכון לעכשיו זה נראה כמו הפגנת כוח אמריקנית. אולי איתות לנכונות אמריקנית לעשות עוד צעדים מעשיים, אבל נכון לעכשיו אלה רק הצהרות מעשיות או מילוליות.

השאלה הגדולה היא האם לארה"ב יש אסטרטגיה כוללת גם בהקשר הסורי וגם הצפון קוריאני. נכון לעכשיו קשה לראות אסטרטגיה. אפשר לראות מעשים פה ושם, בינתיים זה לא קושר את כל הפעולות הללו לכלל תכנית אסטרטגית רחבה שתשיג את המטרות שארה"ב רוצה להשיג.

נכון לעכשיו הצפון קוריאנים ימשיכו בפיתוח יכולות גרעיניות ויכולות טילים ארוכי טווח. אסד, בסיוע חיזבאללה, תחת מטריה רוסית, ימשיך לפגוע באזרחיו, בין אם בנשק רגיל ובין אם בנשק כימי. זאת אומרת, בגדול, הפעולות האמריקניות, נכון לעכשיו, לא נראה שיביאו לשינוי מהותי. לכן מותר לראות את זה כסוג של איתותים, לא הרבה יותר מזה בשלב הזה.