דברים שרואים משם: דרום קוריאה קרובה אלינו מתמיד | דעה

העולם עבר טלטלה בשבוע שעבר, ולשם שינוי לא מדברים על ישראל - אלא על דרום קוריאה, שם הנשיא יון סוק-יאול הספיק להכריז ממשל צבאי ועל ביטולו - תוך חמש שעות בלבד. האזרחים הקוריאנים יצאו להפגין בהמוניהם בעוד הצבא מסתער על בניין הפרלמנט, וכל העולם הסיט את עיניו מהמזרח התיכון לקוריאה הדרומית. זה אולי נשמע כמו משהו מרוחק, כמעט כמו ההסתערות על הקפיטול בינואר 2021, אך למעשה זה הרבה יותר קרוב אלינו ממה שאתם חושבים.

יון סוק-יאול החל את דרכו הפוליטית בשנת 2016, כאשר שימש כתובע ציבורי והוביל את החקירות נגד הנשיאה לשעבר פאק גון-הייה, שהורשעה בעבירות שחיתות חמורות. לאחר עלייתו של הנשיא הקודם, מון ג'יאה-אין, הגיעה מגפת הקורונה והתובע הכללי יון התפטר מתפקידו - וניצל את חוסר האמון של הציבור בממשלה בעקבות ההתמודדות עם המגפה כדי להתמודד בעצמו לנשיאות מטעם מפלגת האופוזיציה.

מאז עלייתו לשלטון בשנת 2022, יון היה מעורב בפרשיות רבות, וקיבל החלטות רבות שבעיני רבים היו אנטי-דמוקרטיות. כתב הניו יורק טיימס אלאן יוהס כינה את שיטת העבודה של יון "פוליטיקה מפלגת", ואין ספק שהוא הרוויח זאת ביושר. עוד בזמן התמודדותו לתפקיד הוא גינה את פגישתו של הנשיא הקודם עם שליט צפון קוריאה קים ג'ונג-און, וקרא להגברת התרגילים הצבאיים ואכיפת הסנקציות מול השכנה מהצפון.

אחת הסיבות המרכזיות לעלייתו של יון לשלטון הייתה המדיניות השמרנית שלו, והוא זכה לתמיכתם של גברים רבים הטוענים כי קיימת נגדם אפליה לאור מדיניות הממשלה הקודמת בנושא קידום מעמד האישה. בתור "אנטי פמיניסט" גאה, יון הבטיח כי יבטל את המשרד לקידום שוויון מגדרי ומשפחה בטענה שהמערכת לא הפלתה נשים בדרום קוריאה. לאחר שנבחר, הפופולריות שצבר החלה לדעוך בעקבות השערוריות הרבות בהן היה מעורב.

עוד לפני אירועי השבוע שעבר החלו בדרום קוריאה להשמיע קריאות להדחתו של יון, בשל ניהול הכלכלה, עליית המחירים וחוסר היכולת שלו ליישם מדיניות בשל הרוב האופוזיציוני באסיפה הלאומית. זה לא עזר כשאשתו קים קהון הי הואשמה בכך שקיבלה מתנה די יקרה מכומר המזוהה עם האגף השמאלי של המפה הפוליטית - תיק של דיור בשווי 3 מיליון וון. כשרצו להקים ועדת חקירה, יון טען כי הקמת ועדה כזו היא "מהלך לא חוקתי".

אפשר גם לחזור בזמן לשנת 2022, ממש לאחר שזכה בבחירות, ולראות את ניסיון ההשתלטות של יון על המשטרה, כשהציע להקים "לשכת משטרה" על מנת להדק את פיקוח המדינה על המשטרה. בתגובה פתחו קצינים ומפקדי המשטרה במחאה נגד ההחלטה, וכינו אותה "צעד דיקטטורי שמטרתו להחליש את הנייטרליות הפוליטית של המשטרה".

אם מסתכלים על נשיא דרום קוריאה בהשוואה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ניתן לראות דפוסים זהים: הגברת הראשונה מקבלת לכאורה מתנות יקרות, כינון מדיניות שמרנית, התנגדות לוועדות חקירה חיצוניות וניסיון השתלטות על המשטרה. ההבדל המרכזי הוא במנגנוני הבלימה. מה שמנע מיון להכריז על ממשל צבאי היא האופוזיציה, שמחזיקה ברוב הכיסאות בפרלמנט. המנגנון שבולם את נתניהו הוא לא האופוזיציה, שרק עכשיו נזכרה לעשות שרירים עם התרגיל בהצבעה על הדיון בהדחת היועמ"שית, אלא הצבא שנשאר נאמן לממלכה ולא למלך.

הרמטכ"ל הרצי הלוי הודיע בשבוע שעבר כי "לא יפסח על החלטות אישיות" ורמז על התפטרותו לאחר המלחמה. לפני כן פוטר יואב גלנט גלנט, ולתפקיד שר הביטחון מונה ישראל כ"ץ, עושה דבריו של נתניהו. לאחר שהרמטכ"ל יעזוב את תפקידו, הצבא יישאר חשוף לחלוטין להשתלטות מצד נתניהו ולמינוי נאמנים. במידה והצבא שלנו ייפול לידיים הלא נכונות, לא תהיה לנו אופוזיציה שתגן עלינו כמו בדרום קוריאה, אז אנחנו נצטרך לעמוד על המשמר, לצאת מהבתים ולהפגין בלי לתת להם נחת - עד שיעזבו אותנו בנחת.

לירון רודיק הוא עורך בדסק הדיגיטל של חדשות 13

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com