פרשת שיכון ובינוי: המשטרה והרשות לניירות ערך אמנם המליצו אתמול (ראשון) להעמיד את שרי אריסון לדין, אך בסביבתה משוכנעים שהחשדות נגדה קלושים. זאת מכיוון שאף אחד לא טוען שאריסון ידעה או יזמה באופן אישי את הצעות השוחד. עם זאת, המשטרה טוענת שהיה עליה לדעת, כמי שנמצאת בראש המערכת וכבעלת השליטה בשיכון ובינוי - שדברים כאלו מתרחשים בחצר האחורית שלה. המסר שמעבירות המשטרה והרשות לניירות ערך הוא שתם העיד בו תשלום שוחד באפריקה על ידי אנשי עסקים ישראלים הייתה התנהלות מקובלת. מי שישלם שוחד, אפילו במדינות עולם שלישי, עלול למצוא את עצמו תחת חקירה, על ספסל הנאשמים ואפילו במאסר בפועל. אריסון ומקורביה אולי יהיו הראשונים לתת את הדין על כך, אבל ממש לא האחרונים. כתבות נוספות בחדשות 13>> בעקבות תחקיר "הצינור": קנס של 1.5 מיליון שקלים לבנק הפועלים אשדוד: מצילים בחוף הים זיהו שק חשוד – וגילו בו 20 ק"ג חשיש עקב תחקיר ברקוד: קנס של מיליונים לחברת מימוש זכויות רפואיות [img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1554302511/cb_import_62084.png" name=" שרי אריסון" desc=" שרי אריסון" credit="אבא הפקות " ratio="1.70"] בדיוק 20 שנה חלפו מאז ששרי אריסון ירשה מאביה טד, איש עסקים ישראלי-אמריקני, את המיליארדים שהפכו אותה לאישה העשירה ביותר במזרח התיכון, שהונה מוערך כיום בשישה מיליארד דולר. במשך שנים אריסון החזיקה בגופים מהחזקים במשק, כמו בנק הפועלים ושיכון ובינוי שניצבת כיום במרכז פרשת השוחד. כזכור, אריסון מכרה את אחזקותיה בשיכון ובינוי סמוך להפיכתה של החקירה לגלויה, במהלך שהשוק לא צפה. במקביל היא מכרה את בנק הפועלים – ולמעשה ירדה מהבימה העסקית. במהלך השנה האחרונה היא נפרדה משניהם: את גרעין השליטה בבנק הפועלים היא מכרה כשברקע כמה תסבוכות, כמו התלונה על הטרדה מינית נגד המנכ"ל ציון קינן, חקירת העלמות המס בארה"ב ומתן הלוואת ענק לטייקונים. ואילו את שיכון ובינוי שבה החזיקה 22 שנים היא מכרה כמה חודשים אחרי שחקירת המשטרה נגד החברה הפכה לגלויה. לכך מצטרפות חברות ישראליות נוספות שאשת העסקים החליטה לאחרונה למכור את אחזקותיה בהן. מה שהלך וצמצם את כוחה במשק הישראלי. היום, המלצת המשטרה להעמידה לדין מעלה את השאלה, מה יעלה בגורל האימפריה של שרי אריסון? [img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1554901525/cb_import_10472.jpg" name="ציון קינן" desc="ציון קינן" credit="בוצ'צ'ו" ratio="0.67"] כזכור, בתום חקירת 1445, המכונה פרשת שיכון ובינוי, המשטרה ורשות ניירות ערך המליצו היום להעמיד לדין את אשת העסקים שרי אריסון, מנכ"ל החברה לשעבר עופר קוטלר ו-18 בכירים נוספים בחברה בגין עבירות מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשר לפשע, שיבוש מהלכי משפט, איסור הלבנת הון ועבירות דיווח מטעה במטרה להטעות משקיע סביר לפי חוק ניירות ערך. תיק החקירה יועבר בימים הקרובים לפרקליטות מיסוי וכלכלה לעיון והחלטה. עיקרי החשדות נוגעות לתקופה שבין השנים 2016-2008, בהן על פי החשד, תשלומי שוחד הועברו לעובדי ציבור זרים באפריקה ובקניה בפרט, במטרה להגדיל את רווחי "שיכון ובינוי בע"מ". על פי החשד, הפעולות נעשו באמצעות חברות בת וחברות נוספות בהן "AG SBI International", חברה שוויצרית פרטית הנמצאת בבעלותה המלאה של "שיכון ובינוי בע"מ". פרקליטן של שרי אריסון ואפרת פלד, עורך הדין נתי שמחוני, מסר בתגובה להמלצת המשטרה כי "אנו סמוכים ובטוחים כי כאשר הפרקליטות תבחן את הדברים כהווייתם, היא תגיע להחלטה מושכלת לפיה לא דבק כל רבב בהתנהלותן של שרי אריסון ואפרת פלד – ותורה על סגירתו של התיק". [img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1554303553/cb_import_61641.jpg" name=" שרי אריסון" desc=" שרי אריסון" credit="יח''צ " ratio="1.78"] החקירה הגלויה החלה באישור פרקליט המדינה שי ניצן, ב-20 בפברואר 2018, ובתחילתה עוכבו לחקירה עובדיה הבכירים של החברה בעבר ובהווה, ובמקביל בוצעו חיפושים במספר זירות, נתפסו מסמכים וחומרי מחשב. במסגרתה נחקרו כ-50 חשודים ונגבו עדויות מ-34 עדים. בין הנחקרים בפרשה ניצב גם אז מנכ"ל "שיכון ובינוי" לשעבר, עופר קוטלר, שמעצרו הוארך אז בשישה ימים. פרקליטיו של עופר קוטלר, עורכי הדין צבי אגמון, גיורא אדרת, טל שפירא ואריאל כפרי, מסרו אז בתגובה כי מרשם "דוחה בתוקף את החשד המיוחס לו. מר קוטלר לא היה נושא משרה בחברות הרלוונטיות, אין לו כל קשר לפרשה הנחקרת ויש להביע צער על שרבוב שמו לפרשה". לדבריהם, "אנו סמוכים ובטוחים כי לאחר שיבדקו הדברים יתברר כי מר קוטלר חף מכל אשמה ויש לסגור את התיק נגדו". [img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1554371037/cb_import_40463.png" name=" עופר קוטלר " desc=" עופר קוטלר " credit="" ratio="1.45"] במקביל למעבר לחקירה גלויה, בוצעו שני חיקורי דין בשיתוף היחידה למלחמה בשחיתות בקניה (EACC), ובוצעו חיפושים ומעצרים בניירובי, בירת המדינה, במהלכם נחקרו 19 עובדי ציבור קנייתים. על פי הראיות שנאספו, בקניה לבדה הועברו בשנים שנבדקו תשלומי שוחד בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים, שהצמיחו עבודות והטבות במאות מיליוני שקלים. סך התפיסות הכלכליות שבוצעו במסגרת החקירה, עומדים על כ-420 מיליון שקלים. כזכור, הפרשה נפתחה כאשר אשת העסקים שרי אריסון ואפרת פלד, בכירה לשעבר בחברת "שיכון ובינוי" מקבוצת אריסון, נחקרו בשנה שעברה באזהרה ביחידת להב 433 במשטרה, בחשד לעבירות שחיתות. במסגרת אותה חקירה הוטלו אז על השתיים תנאים מגבילים, בהם אי-יצירת קשר עם מעורבים בפרשה למשך שבועיים ואיסור יציאה מהארץ למשך שבוע. לאחר אותה חקירה, מסרה קבוצת אריסון כי "שרי אריסון ואפרת פלד זומנו מבעוד מועד למשרדי להב 433. הן שיתפו פעולה באופן מלא וסמוכות ובטוחות כי לא דבק כל רבב בהתנהלותן - וכי זו גם תהא מסקנת גורמי האכיפה". עוד נטען כי "לקבוצת אריסון אפס סובלנות לכל התנהלות בלתי תקינה. הקבוצה פעלה, פועלת ותפעל להטמעת סטנדרטים ערכיים גבוהים בכל עשייתה ותחומי השקעותיה בישראל ובעולם - ותמשיך בעשייה עם ערך מוסף לטובת הכלכלה, החברה והסביבה". בדיוק עשרים שנים עברו מאז ששרי אריסון ירשה מאביה טד, איש עסקים אמריקני, את ההון שהגדיר אותה כאישה העשירה ביותר במזרח התיכון. כיום, ההון של אריסון מוערך בשישה מיליארד דולר. במשך שנים היא החזיקה בגופים החזקים במשק, כמו "בנק הפועלים" וחברת "שיכון ובינוי" - אותה מכרה כמה חודשים בלבד לאחר שחקירת המשטרה הפכה לגלויה. חברה זו מצטרפת לחברות נוספות שמכרה אריסון בשנים האחרונות, ומעלה את השאלה מה יעלה בגורל האימפריה הכלכלית שברשותה.