מתי ישראל תתחיל להשתמש בעוצמה הרכה? | דעה

בשנים האחרונות סביב יום האישה הבינלאומי אנחנו עדים ליותר ויותר מחקרים שמראים את היתרונות שבניהול נשי. חברת מקינזי פרסמה לאחרונה מחקר שבו היא מראה שחברות בהנהגה נשית רווחיות ב-10% יותר מחברות בבעלות גברית.

אך הדבר נכון לא רק להנהגה עסקית, אלא גם להנהגה מדינית: חברת Brand Finance שמפרסמת את ה-Soft Power Index  בכל שנה, מצביעה על קורלציה ישירה בין מדינות בעלות הנהגה נשית והצלחתן בניהול משבר הקורונה, לדוגמה.

ההנהגה הפוליטית של מדינות היא לא הדבר היחיד שדרכה אנו רואים ערכים יותר נשיים באים לידי ביטוי: כיום במיוחד, כולנו עדים לכך שמדינות (כגון המדינות הנורדיות, ניו זילנד, קוסטה ריקה) שמשדרות ערכים מכילים יותר, רכים יותר, נתפסות באופן יותר חיובי – בעיקר ע"י הדור הצעיר – ממדינות שהן מעצמות (הן מתגאות בצבא חזק, הסכמים בינלאומיים יציבים, כלכלה איתנה – רוסיה, ערב הסעודית, סין, וכמובן... ישראל).

כאן בארץ, אנו מרבים להתגאות בעובדה שישראל מדורגת במקום ה-11 בקטגוריית ה"עוצמה" במדד ה-Best Countries 2021 שבחן תפיסות של 20,000 איש בעולם כלפי מדינות. זה אכן נתון מרשים – אך חשוב לזכור כי קטגוריה זו בוחנת עוצמה של מדינה על פי קריטריונים כגון השפעה כלכלית ופוליטית, בריתות בינלאומיות איתנות, וצבא חזק.

אלו ערכים המזוהים עם עוצמה במובן ה"קלאסי", שתואמת את ערכי הדור הוותיק, אך לאו דווקא תואמת לערכים שהופכים מקום לאטרקטיבי בעבור הדור הצעיר, שנותן ניקוד גבוה דווקא למדינות ששם איכות החיים טובה יותר, שירותי הבריאות והרווחה טובים, הלייפסטייל אטרקטיבי וכדומה.

בהנחה שישראל רוצה לראות את עצמה בשורה אחת עם המדינות המוערכות בעולם (ולא רק החזקות), ייתכן שראוי לבחון מחדש אילו מסרים אנו משדרים לעולם על אודות מי שאנחנו ומה הערכים שאנחנו מייצגים.

אז איך ישראל יכולה להתחבר ל"צד הנשי" שלה ולהתאים את המסרים שהיא משדרת לעולם החדש? למשל, אנו רואים דיון נרחב סביב "ההתפטרות הגדולה" שהביאה עימה הקורונה – והחשיבות שעובדים, גברים ונשים כאחד, מייחסים לאיזון בין בית וקריירה. בחברות שנוהלו על-ידי אישה, יש שביעות רצון גבוהה בהרבה להתחשבות באיזון זה.

גם ישראל צריכה "להשתחרר" מהגישה הקלאסית של העצמת גנרלים ותמונות של שרים לוחצים ידיים עם שרים ממדינות אחרות, ולהתחיל להעלות על נס את כל מה שיש לה להציע שיכול למשוך את תשומת הלב של הדור הצעיר: היא מגוונת תרבותית, מלאה בעשייה חברתית ויוזמות סביבתיות, כמעט ולא ניתן להשוות אותה לאף מדינה אחרת בהקשר של יזמות וחדשנות, וביטויי היצירתיות שבה נרחבים. עכשיו רק צריך לדאוג שהכתבות שיוצאות עלינו יהיו על הנושאים האלה ולא רק על פוליטיקה, צבא, ותוכנות ריגול.

ואם יש משהו אחד, אולי הכי חשוב, שכדאי לנו לאמץ על האופן שבו אנו מדבררים ומשווקים את ישראל, מתוך תפיסת העוצמה הרכה, שנתפסת "נשית" יותר, הוא להקשיב – ולתת קדימות למערכות היחסים שלנו עם הצד השני ולא רק לתוצאות.

לעשות את המאמץ לשמוע מה באמת אנשים חושבים עלינו ומה מעניין אותם לקבל מאיתנו. דווקא בעידן של המדיה החברתית, המאפשרת אפילו למדינות וערים להגיע באופן ישיר לקהלי היעד, לנו בישראל יש הזדמנות לשדר מסרים על ההיצע הרב שיש למדינתנו להציע, ולייצר חיבור דרך תחומי העניין של קהל היעד שלנו, וכך גם לתפוס את תשומת הלב שלהם.

השאלה היא – מה הדבר הזה יהיה? "בנקים וטנקים", פוליטיקה ותוכנות ריגול? או אוכל נהדר ותרבות תוססת, חברות טכנולוגיה שנותנות מענה גלובלי לצרכים יומיומיים, ומיזמים חברתיים פורצי דרך?

ג'ואנה לנדאו היא מנכ"לית ומייסדת ארגון Vibe Israel, העוסק בקידום ומיתוג של ישראל בעולם

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com