הפסקת אש? כן, אבל | התנאים שישראל חייבת להציב בכל הסכם

רגע לפני ראש השנה, ישראל עם רגל בלבנון, שתי אצבעות מצידון. אנחנו עמוק בעזה, חודש לבחירות הקריטיות בארה"ב, ודווקא עכשיו, ישראל צריכה להגיד כן להפסקת אש. כן, אבל בתנאים.

בלבנון - עלינו לדרוש את קיום החלטות האו"ם, ופירוק חיזבאללה מנשקו. רק כוח של צבא לבנון, ואולי, נאט"ו, צרפת וארה"ב בגבול - יפקח ויבצע את פירוק התשתית לכיבוש הגליל ולירי על ישראל. לא מוכנים? נפעל לבד. אבל אם נסכים על כך – ניסוג לגבול הבינלאומי ולא נסכים לשום חימוש, התעצמות או בניית תשתית טרור. זה בתוך ההסכם. חתום.

בעזה - יש לדרוש את החזרת כל החטופים מיד, ללא תנאים. כל המעורבים בטבח 7 באוקטובר צריכים להיעצר ולעמוד לדין. המחבלים ישוחררו לעזה, בכפוף לערבות אמריקנית וערבית שכל מידע על חזרה לטרור יאפשר חיסול או מעצר מיידי. חייבים לפרק את תשתית הטרור של חמאס, ובמקומה - להציב שלטון חלופי, ערבי או פלסטיני, שמבטיח פירוק, פירוז, שיקום ופיתוח. אין בניית תשתית או שיקום בלי פירוז מלא.

לא רוצים? יש חלופה. צפון הרצועה תפונה עד מדרום לעיר עזה. ישראל תנקה אותה מכל תשתית טרור תוך חצי שנה. לאחר מכן יועברו אליה רק "תומכי שלום" ומתנגדי חמאס - בלתי מעורבים -שיעברו בידוק, תשאול וחתימה. שם, תוקם עזה צפון, סביוני ג'בליה - והיא תוכר כישות נפרדת. כל ירי או טרור - יביאו לגירוש והחרבה.

בדרום יישאר חמאס, אבל יוטל מצור מלא - עד שחרור כל החטופים והסגרת כל המחבלים. לסרבנות להסדר, לשלום, יש מחיר מדיני ומוסרי – ותמיד עדיף "כן, אבל" על לא מוחלט. אבל הפסקת האש, הפסקת המלחמה, צריכה להיעשות רק בתנאים האלה – שיאפשרו את עצם קיומנו. אלה הדברים שאמר היום דובר צה"ל לתקשורת הבינלאומית.