הצביעות של רוטמן: כשמתאים לו - הוא דווקא תומך באקטיביזם שיפוטי
ברקע הניסיון לקדם את המהפכה המשפטית בכנסת, יו"ר ועדת החוקה מצהיר בכל הזדמנות על התנגדותו לאקטיביזם השיפוטי. עם זאת, אביעד גליקמן מצא פסק דין שמראה שכאשר העניין הוא ממונו האישי - אז רוטמן כבר לא מתנגד כל כך חריף לאקטיביזם שיפוטי
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן נוקט באופן ברור בקו נגד אקטיביזם שיפוטי בקידום המהפכה המשפטית ובנאומיו. זו האג'נדה שלו, ולטענתו לא ממקומו של בית המשפט להתערב בחקיקה בכנסת. עם זאת, פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים ביוני 2020 עשוי להעיד על גישה אחרת בה נקט אז רוטמן - ושחושפת את צביעותו של מי שכתב ספר על "כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל".
בסוף 2018 תבע רוטמן את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסכום של 14 אלף שקלים, בטענה שהפרה הוראת חוק ולא פרסמה מדד מסוים במועד מסוים - שלטענתו הביא לכך שהיישוב בו התגורר לא זכה להטבת מס. לדברי רוטמן, כתוצאה מכך הוא לא נהנה מהטבת מס בשנת 2017 בסכום שתבע. מצד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נטען כי המחוקק לא התכוון לתת את ההטבה שרוטמן ביקש לאותה שנה ליישוב המדובר.
בית משפט השלום דחה את התביעה וכתב: "התובע מבקש מבית המשפט לנקוט למעשה באקטיביזם שיפוטי ולהציב עצמו כמחוקק חלופי". כלומר, לפי פסק הדין, רוטמן עצמו דרש מבית המשפט לנקוט בפעולות של אקטיביזם שיפוטי כשזה נוגע למקרה האישי שלו. עוד נכתב כי הוא "מבקש לקבל בדרך עקיפה את מה שהמחוקק לא נתן לו במפורש".
לבסוף קבע בית המשפט כי "קבלת התביעה על ידי בית המשפט פירושה יצירת מסלול עוקף וסותר את מצוות המחוקק". יו"ר ועדת חוקה, המעוניין בימים אלה להשיל מבית המשפט את מרבית סמכויותיו, ביקש, כשהדבר נגע אישית לכספו, שבית המשפט יתערב וישנה את החקיקה בגלל שמדובר בכסף שלטענתו הוא צריך לקבל
צביעותו של רוטמן זועקת ומתברר שכאשר מדובר בכסף שלו - אז הוא דוגל באקטיביזם השיפוטי הכי גדול שיש. ואחר כך תהיה לו את החוצפה לדבר על בגץ ואהרן ברק.
אביעד גליקמן הוא כתב חדשות 13 לענייני משפט