צו השעה של הממשלה הבאה: החזרת המשילות והאכיפה בכבישים | דעה

אחת הסוגיות המרכזיות שליוו אותנו בתקופת הבחירות האחרונה, וממשיכה ללוות אותנו גם בימים אלה סביב הליך הרכבת הממשלה, היא ללא ספק סוגיות המשילות. רבות דובר בהקשר זה על המצב בנגב ובצפון, וליתר דיוק על מה שנעדר מאזורים אלה - אכיפה.

בעוד השיח הציבורי סביב בעיית האכיפה מתמקד בנגב ובגליל, בפועל מדובר בבעיה שאינה נחלתם של אזורים אלה בלבד, אלא רלוונטית גם לרוב רובם של אזרחי ישראל המתגוררים בין גדרה לחדרה, אשר חווים אותה מדיי יום בדמות בעיית המשילות והאכיפה בכבישים הגובה נפגעים מדי יום.

בשנת 2021 נהרגו 361 בני אדם בכבישי הארץ - נתון המשקף עלייה של 11% ביחס לממוצע הקורבנות בשנים 2020-2018. שנת 2022 צפויה להסתיים עם ירידה חסרת משמעות סטטיסטית של כ-4% בשיעור תאונות הדרכים, בוודאי לאור העובדה שבשנה שקדמה לה היקף הנפגעים היה גדול בהרבה מהממוצע, כך שלאורך השנים הקטל בדרכים נמצא במגמת עלייה ברורה.

לצערנו, אנו עדים בישראל לבעיה תפיסתית כלפי אכיפה, כאשר אל מול תופעות של עבריינות המונית - משום מה תיקים ואישומים נסגרים. ראינו זאת בתקופת הקורונה, כאשר אנשים שסיכנו חיי אדם עקב הפרה של כללי הבטיחות בזמן מגפה לא באו על עונשם. כמי שעלה ארצה משווייץ, אני חש לא אחת שהישראלים רוצים בטיחות בדרכים, אבל לא רוצים לשלם את המחיר הנלווה לכך, בעצם כך שהאכיפה למניעת התופעה תחול גם כלפיהם והם עשויים למצוא עצמם נקנסים או צוברים נקודות בעקבותיה.

מצד אחד, איש מאתנו לא רוצה להצטרף לסטטיסטיקות העגומות של הקטל בדרכים, ומצד שני אנחנו מעדכנים אחד את השני בווייז וברשתות החברתיות על אמצעי אכיפה משטרתיים על מנת לחמוק מהם. זאת בעוד בשווייץ ובמדינות מערביות נוספות, אדם המפרסם מידע אודות מיקומן של מצלמת אכיפה יחטוף קנס כספי כבד, בשל פגיעה בפעולת אכיפה שמטרתה להגן על הציבור.

לפני כעשר שנים הונחה על שולחנה של ועדת הכלכלה של הכנסת רפורמה בחוקי התעבורה, שנוסחה על ידי גורמי מקצוע במשרד התחבורה, שכותרתה היא הגברת אכיפה, אולם למרות הזמן הרב שחלף והמצב המתדרדר בכבישים, עד היום היא לא עברה. הרפורמה נועדה להסיר את החסמים המקשים על ביצוע חילוט רכבים כנגד בריוני תנועה המסכנים חיי אדם, וכן למנוע את המצב בו עברייני תנועה תוקעים את בתי המשפט לתעבורה בערעורי סרק. לצד כך, בדומה ליוזמות חקיקה אחרות שלא הבשילו, רפורמה זו ביקשה ליעל את האכיפה כלפי עברות תנועה פופולריות, דוגמת מהירות מופרזת, עקיפה במקום מסוכן וכלה בשימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה.

בסופו של יום, הטיפול בקטל בדרכים מחייב אכיפה משמעותית, אולם זו איננה פופולרית ולכן נציגינו בכנסת אינם ששים לפעול בעניין כדי לא לפגוע בתדמית הציבורית שלהם. כך לדוגמה כביש 6 מרושת במצלמות רבות שיכולות לספק ראיות נסיבתיות לצורך אכיפה, אולם לצורך כך נדרש חוק שיאפשר זאת - חוק שעד כה איש מחברי הכנסת הרבים לא טרח לקדם.

שבוע הבטיחות בדרכים המצוין בימים אלו הוא הזדמנות לקריאה לחברי הכנסת החדשים והוותיקים, ולחברי הממשלה העתידית, לשים בצד את שיקולי הפופולריות לטובת הבטיחות בכבישים. זוהי גם הזדמנות להבהיר לציבור שכדי לקבל כבישים בטוחים יותר, יש צורך לשלם יותר או לחלופין לשנות הרגלי נהיגה. הגברת אכיפה משמעותה יותר קנסות כשהיד מחזיקה טלפון סלולרי במקום את ההגה. הגברת אכיפה מתבטאת ביותר קנסות בגין נסיעה במהירות מפורזת, או בעקבות כל עבירת תנועה מסכנת חיי אדם.

כשעליתי ארצה לימדו אותי שישראלים לא אוהבים לשלם. תופתעו אבל גם השווייצרים לא אוהבים לשלם, וזה בדיוק מה שהביא לכך שהגברת האכיפה בשוויץ, כמו גם במדינות מערביות אחרות דוגמת צרפת, הביאה לירידה משמעותית במספר תאונות הדרכים. הגיע הזמן שגם בישראל יהיה זה המצב, אחרת את מחיר אובדן החיים נמשיך לשלם כולנו.

ד"ר מיכאל דרייפוס הוא חוקר ומרצה בחוג להנדסה תעשייה וניהול במרכז האקדמי לב

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com