כור היתוך ששמו רמב"ם: חברות אמת לא מבדילה בין מגזרים | דעה

חברות אמת בין רופאים, כזו שנבנית בחדר המיון ובמשמרות מורטות עצבים, לא מבדילה בין מגזרים. היא חזקה מכל גזענות, חזקה מכל פוליטיקה, ואף אחד לא יוכל לקחת אותה מאיתנו - גם לא בתקופה הנוראית הזאת

בית החולים רמב"ם בחיפה
בית החולים רמב"ם בחיפה | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

את ההתמחות ברפואת ילדים עשיתי ברמב"ם. המנטור שלי באותם ימים היה נעים - פרופ' נעים שחאדה, מנהל המחלקה. עברתי תחתיו את כל שנות ההתמחות ואהבתי כל מה שהוא ייצג: אדם ורופא מן המעלה הראשונה, ומגדולי החוקרים בעולם בתחום סוכרת הנעורים. מה שחיבר את כולנו אליו, המתמחים הצעירים, לא הייתה רק התשוקה לרפואה - אלא האנושיות ואהבת האדם שהדביק בנו, בשקט ובעוצמה.

עם רים - ד"ר רים ג'יוסי - עשיתי את כל תקופת ההתמחות. היא הייתה שנה מעליי, ועברנו ביחד דרך ארוכה. רים היפה, האצילית, המבריקה. זו שהבכירים במחלקה ניבאו לה עתיד גדול. כשהיא נפטרה באופן פתאומי, לקח לכולנו, רופאים ואחיות, חודשים ארוכים לחזור לתפקוד. פרופ' שחאדה הסתגר שבועות בחדרו, ורמב"ם כולו לבש אבל.

את נג'יב - ד"ר נג'יב נסראללה - הכרתי עוד קודם. איתו גדלתי להיות רופא. אנחנו מכירים עוד מימי הסטאז', ועברנו את הדרך כמעט כנגד מראה: הוא התמחה בילדים בפוריה, אני ברמב"ם. הוא המשיך לתת-התמחות ברפואה דחופה מבוגרים, אני המשכתי לתת-התמחות ברפואה דחופה ילדים. הוא הפך לרופא היחיד בישראל שהוא גם מומחה ברפואת ילדים וגם מומחה ברפואה דחופה מבוגרים - קלינאי-על בכל קנה מידה - בעוד אני חיפשתי את דרכי בעולם המתפתח של מלר"ד הילדים.

אמבולנסים בכניסה לבית החולים רמב"ם בחיפה
אמבולנסים בכניסה לבית החולים רמב"ם בחיפה | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

כשהתחלתי לנהל את מלר"ד הילדים ברמב"ם, נג'יב התייצב מיד לצדי. אני זוכר את היום שהוא בא. הראשון לעבוד איתי כתף אל כתף, לתמוך, לעזור, לשאת בנטל. עבדנו שם יחד אינספור ימים כלילות. רמב"ם היה כור ההיתוך שלנו. חווינו יחד הצלחות וכאבים שאנחנו זוכרים לפרטי פרטים; התווכחנו על אבחנות, עשינו דיונים על שיטות טיפול, שמחנו, כעסנו, ולמדנו להיות טובים יותר - ביחד. האהבה המוחלטת של נג'יב לילדים, למשפחות שלהם ולמקצוע הזה הייתה מדבקת. עם השנים הפכנו לחברים בלב ובנפש. אחים. גם המשפחות שלנו שזורות זו בזו - הילדים שלו גדלו והלכו ללמוד רפואה, וגם הבנות שלי בחרו באותו המסלול.

פרופ' איתי שביט
פרופ' איתי שביט | צילום: המרכז הרפואי הדסה

רמב"ם, נעים, רים ונג'יב הם חלק בלתי נפרד ממני. הם עמוק בליבי. חברות אמת בין רופאים, כזו שנבנית בחדר המיון ובמשמרות מורטות עצבים, לא מבדילה בין מגזרים. ברקע הטענות נגד רופאים מהמגזר הערבי ברמב"ם, חשוב לומר שהחברות הזו חזקה מכל גזענות, חזקה מכל פוליטיקה, ואף אחד לא יוכל לקחת אותה מאיתנו - גם לא בתקופה הנוראית הזאת.

פרופ' איתי שביט הוא מנהל מערך הילדים במרכז הרפואי הדסה

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com