תשואות ריקות: ההגשה המרשימה של נאום נתניהו - מול היעדר התוכן
האנגלית המרשימה של ראש הממשלה, אותה הפגין אתמול בפני המחוקקים האמריקנים, לא מחפה על הריקנות המהותית בנאומו. ללא חזון או תוכנית מעשית, נתניהו נותר עם סיסמאות ריקות על ניצחון מוחלט - אך ללא הישגים בפועל
ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא אמש (רביעי) נאום מרשים בקונגרס האמריקני, הצגה. מחיאות כפיים, גיבורים ישראלים - וצדקת הדרך. אבל מאחורי המילים הגבוהות והאנגלית המשובחת מסתתרת ריקנות מהותית.
כמו הפצצות מפוארות של גבעות חול בעזה, גם הנאום הזה רועם ומרשים, פיצוץ שמעורר התפעלות ומייצר ציפייה לטלטלה - אבל חסר תוכן ממשי. הצגת הצדק הישראלי הייתה מדויקת, אך חסרה תוכנית מעשית או חזון לעתיד. החיבוק האמריקני היה חלקי, ברובו חד-צדדי - האם הוא שכנע את המתנגדים? האם הישיג תמיכה של ממש? ובמה בדיוק? כנראה שלא.
נתניהו צודק שזוֹ מלחמה של המערב נגד האסלאם הקיצוני, אך כושל בהשגת תוצאות בשטח. הוא מדרבן את ארה"ב למלחמה באיראן, אך האם זה באמת משרת את האינטרסים של ישראל? להיראות כמי שדוחפת את האמריקנים לטהרן בקול תרועה? נתניהו נמנע מלדבר על הגרעין האיראני מפני שזה סמל מסוכן לכישלון הנאומים הקודמים שלו.
מנהיג אמיתי היה מציג תוכנית ברורה להשגת יעדים, חזון לעזה בלי חמאס, כללים לחיים משותפים עם הפלסטינים, ומסגרת למשא ומתן. במקום זאת, קיבלנו סיסמאות ריקות על ניצחון מוחלט ופירוז.
ואחרי התשׁואות בוושינגטון, 115 חטופות וחטופים עדיין בעזה, חיילינו תקועים בחולות ללא תכלית, ואין פתרון נראה לעין. נאום מרשים לא מחליף מנהיגות אמיתית ופעולה מעשית.