ביטול המכסים על יבוא מארה"ב לא הזיז לטראמפ. מה עבר לסמוטריץ' בראש? | דעה
למה שר האוצר חשב שדווקא הוא יוכל לצאת כמנצח במלחמה הכלכלית מול המנהיג של העולם החופשי, איך זה התפוצץ לו בפנים – ומה הקשר לתוכנית ההגירה מרצון מעזה?

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הביא לטלטלה דרמטית של השווקים בעולם, כשהכריז על הטלת מכסים על כל הסחורה שמיובאת לארה"ב, בהם 17% שהוטלו על ישראל. ערב ההכרזה, בישראל היו מי שניסו להקדים תרופה למכה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על צו לביטול המכסים המוטלים על יבוא מארה"ב, בתקווה לזכות בחסדיו של הפטרון מהבית הלבן ולהביא להחרגת ישראל מהגזרות הכלכליות.
הצעד הנואש והעלוב, שהביא ליותר נזק מתועלת, מבטא בדיוק את המציאות המדומה שבה חיים סמוטריץ' ודומיו: חלק מההתבטאויות של טראמפ מאז היבחרו, בהם ההשתלטות האמריקנית על עזה ותוכנית ההגירה מרצון של פלסטינים ממנה, הביאו אותם לאשליה לפיה קיים קירוב אידאולוגי בין הצדדים שחוצה את גבולות הפוליטיקה – בעוד שהדבר לא יכול להיות יותר שגוי. טראמפ הוא איש עסקים ממולח שמונע משיקולים של כוח ותועלת גרידא, והשמיכה הביטחונית האמריקנית שישראל נהנת ממנה כבר עשרות שנים לא מתורגמת לוויתורים כלכליים. לפחות לא כשטראמפ על הכיסא.

בישראל זכרו חסד לטראמפ עקב צעדים משמעותיים שעמד מאחוריהם בקדנציה הראשונה שלו כנשיא ארה"ב, כמו העברת השגרירות האמריקנית לירושלים והחתימה על הסכמי אברהם, ולכן חגגו בתרועה ובצהלה את חזרתו המחודשת לבית הלבן. יו"ר הציונות הדתית ורבים מהמחנה הפוליטי שלו התמלאו שמחה ותקווה, במחשבה שהנשיא הנבחר "ישיב את הסדר על כנו" בכל מה שקשור לתמיכה הבלתי-מסויגת של האמריקנים בישראל אחרי הכוויות שחוותה מממשל ביידן.
סמוטריץ' האמין בשוגג שכל אלו יקנו לישראל הגנה יוצאת דופן גם מבחינה כלכלית. שר האוצר חשב, בתמימותו או בטיפשותו, שמחווה של רצון טוב תגן על הכלכלה הישראלית ממלתעותיו של המיליארדר, ושמניפולציה כלכלית זעומה כמו ביטול המכסים על יבוא אמריקני לישראל בעיקר בתחום החקלאות, שתחסוך לממשל האמריקני סכום עתק חסר תקדים – של 42 מיליון שקלים בלבד - תביא את נשיא ארה"ב להחריג את ישראל מ"יום השחרור של אמריקה".
בעיני סמוטריץ', ביטול המכסים המינוריים הללו אמור היה להיתפס כצעד דיפלומטי יותר מאשר כלכלי, שיוכיח את נאמנותה של ישראל לארה"ב ושיגרום לנשיא להיות סלחן יותר כלפיה - ויאפשר לה להימנע מהסנקציות הכלכליות הקשות שהטיל על מדינות אחרות. אך ההיפך הוא הנכון. טראמפ הבטיח ש"אמריקה לפני הכל" – והוא התכוון לזה. מסתבר שיש פוליטיקאים שדווקא כן מקיימים את הבטחות הבחירות שלהם.

במהרה התברר כאמור כי שר האוצר טעה, כששעות לאחר ההכרזה שלו טראמפ חתם על הצווים לקביעת המכסים, מבלי לפסוח על ישראל. טראמפ, שמונע כמעט תמיד על-ידי שיקולים של כסף, כוח ותועלת, לא התנהל באופן שבו דמיין לעצמו סמוטריץ' – הסרת המכסים לא שינתה את דעתו, והוא המשיך בשלו בלי להניד עפעף. המהלך של שר האוצר היה הימור כושל, ובינתיים החקלאים כבר החלו למחות על הצעד.
טראמפ, כידוע, לא מחפש "הסכמות אידיאולוגיות" כשהדבר מגיע לכלכלה, ולא נתן עד כה לדברים מסוג זה להשפיע על שיקוליו. היה מצופה כי שר האוצר של מדינת ישראל היה יודע זאת, בייחוד כאשר מדובר בדמות כמו טראמפ, שכבר כיהן כנשיא ארה"ב, ושפיו וליבו מעולם לא היו שווים. אמירות לחוד, ומציאות לחוד. כעת העיניים נשואות לפגישתו של נתניהו עם טראמפ, שיעלה לרגל לוושינגטון כדי לנשק את הטבעת ולנסות לשכנע את הנשיא האמריקני לרכך, ולו במעט, את הגזרות.
בלה איליזירוב היא עורכת בדסק הדיגיטל של חדשות 13