האם נתניהו יימנע מהעמדה לדין באמצעות פסקת ההתגברות? • פרשנות

רה"מ יכול לסדר לעצמו הגנה משפטית, אם יעביר את החוק שמונע מביהמ"ש לבטל חוקים, יחד עם סעיף לפיו לא יוכל לבטל גם החלטה של הכנסת. כך, רוב פרלמנטרי ימנע מבג"ץ להתערב בענייניו המשפטיים

זמן צפייה: 01:27

לקראת הרכבת הממשלה הבאה, עולות בימין הצעות שונות למנוע על ידי חקיקה העמדה אפשרית של ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין. הדרך החכמה ביותר של רה"מ לסדר לעצמו כיפת ברזל משפטית היא לא בהכרח העברת החוק הצרפתי או שינוי חוק החסינות – אלא דרך הרבה יותר פשוטה, פסקת ההתגברות.

כאמור, בקואליציה המסתמנת יש קונצנזוס מוחלט באשר לצורך להעביר פסקת התגברות, כינוי יבש להחלטה מאוד משמעותית – בית המשפט לא יוכל לבטל חוקים של הכנסת. במצב כזה, כל מה שנתניהו צריך לעשות זה להוסיף לחוק החדש סעיף שיקבע שביהמ"ש גם לא יוכל לבטל החלטה של הכנסת. ככל הנראה, לא תהיה בעיה ליצור רוב בקואליציה למהלך כזה.

מליאת הכנסת
מליאת הכנסת

למעשה, ביום פקודה, אם יגישו כתב אישום נגד ראש הממשלה, רוב פרלמנטרי רגיל בוועדת הכנסת ובמליאת הכנסת יוכל להחליט שלא להסיר את חסינותו של נתניהו. וכשתוגש עתירה לבגץ, פסקת ההתגברות בנוסח כזה תמנע מבית המשפט להתערב וכתב האישום יישאר במגירה.

מה שמוסיף לחוק, זה שהוא לא נתפר רק למידותיו של ראש הממשלה, ולמעשה לא תהיה שום סיבה שאריה דרכי, חיים כץ, דוד ביטן ויעקב ליצמן, אם ההליכים הפליליים נגדם יהפכו אי פעם לכתב אישום, לא ייהנו מאותה חליפת חסינות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: רויטרס

הוגשה עתירה נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו: "בלתי חוקתית"

התנועה לטוהר המידות ועו"ד שחר בן מאיר הגישו אתמול (ראשון) עתירה לבג"ץ, בבקשה להוציא צו על תנאי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה, מפלגת הליכוד והכנסת. זאת, בטענה כי הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו איננה חוקתית ו"פוגעת בגרעין הקשה של שלטון החוק במדינת ישראל".

העותרים מבקשים מבית המשפט להורות למשיבים להסביר מדוע אין לבטל את החלטת נשיא המדינה ריבלין להטיל את התפקיד על נתניהו, ומדוע לא יצהיר בית המשפט כי הטלת המלאכה על רה"מ איננה חוקתית. עוד מבקשים העותרים הסבר מדוע בג"ץ לא ינחה את נתניהו שלא לקבל על עצמו את התפקיד, ודורשים לקיים דיון בעניין.

נשיא המדינה ראובן ריבלין נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בלשכתו במשכן הנשיא
נשיא המדינה ראובן ריבלין נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בלשכתו במשכן הנשיא | צילום: החדשות 13

עוד נכתב בעתירה כי נגד נתניהו עומד "כתב חשדות חמור" בגין לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, וכי על אף שעומדת לו חזקת החפות, בהחלטה קודמת של בג"ץ נקבע כי חשוד או נאשם אינו רשאי להתמנות למשרה שלטונית בכירה "הנמצאת בזיקה ישירה לחשדות נגדו". לפי העותרים, היענות לבקשתם לא תוגדר כהתערבות של בית המשפט ברצון הבוחר, היות שהבחירות הן בין רשימות מועמדים לכנסת, ולא אישיות לראשות הממשלה. עוד טענו העותרים כי "מונחת לפתחו של בית המשפט הכרעה חוקתית, שיש בה כדי להשפיע על אופייה החוקתי של המדינה".