ועדת הפילוג של נתניהו: הממשלה ממשיכה להתנער מקבלת אחריות

בואו נתייחס רגע להצעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, באמצעות חבר הכנסת אריאל קלנר, לוועדת טיוח למחדל 7 באוקטובר באמצעות השם "ועדה ממלכתית לאומית". נתניהו מציע את הוועדה הזו ברצינות, ולא כתעלול משיכת זמן וחלק ממסע בחירות שנועד לדחות ולבטל את החקירה מחויבת המציאות.

במקרה כזה ההצעה היצירתית חמורה לדעתי עוד יותר - היא מהווה בדרך מפותלת המשך של המחדל והכישלון הלאומי שהוביל לטבח 7 באוקטובר. ועדת קלנר מציעה מנגנון שמקדש כביכול את האיזון הפוליטי, ובפועל מנציח את דינמיקת הפירוק.

יש הסכמה אחת רחבה בציבור: המחלוקת בעם בשנה שקדמה לטבח תרמה לתוצאות ההרסניות. הימין מאשים תנועות מחאה אזרחיות כמו "אחים לנשק" שקראו לשקול סרבנות, מתנגדי נתניהו מאשימים את הממשלה בעיוורון וכוחניות בכך שלא שעתה לאזהרות והמשיכה במהפכה המשפטית.

את הוויכוח הזה קלנר את נתניהו רוצים לייבא לתוך הועדה - מינויים שלנו ושלהם, שאלות שלנו ושלהם, חוקרים מטעם הממשלה וחוקרים מטעם האופוזיציה, ראיות מצד אחד ומצד שני. למרות שרמת האמון הציבורי במערכת הפוליטית כולה נמוכה הרבה יותר מהאמון במערכת המשפט שנשחק גם בגלל קמפיין מכוון של הממשלה.

אותה דינמיקה של פירוק ופירוד נמשכת: ישנם הרמטכ"ל והמטכ"ל וישנם החיילים, ישנו ראש שב"כ וישנם לוחמי השירות, ישנם שופטים וישנו יצחק עמית, יש ימין חזק ויש שמאלנים בוגדים. פירוק והשמצה שמטרתם חבלה, האשמה, והסרת אחריות: האם זה ייצר יותר אמון? האם זה יהיה כלי לגילוי האמת?

כל הרעיון של חוקים ומוסדות במדינה דמוקרטית הוא שהם אמורים לחול על כולם ולא להשתנות כדי להקל או להיטיב עם מישהו, ודאי שלא עם הממשלה שאוחזת בכוח, עוצמה, וגם אחריות. אחריות שהיא מתנערת ממנה כבר שנתיים גם באמצעות ההצעה הזאת. אחריות שהורים שכולים מבקשים פעם אחר פעם שהממשלה תיקח.