ביבי לא ידע: האם חברי הממשלה לא חשופים למידע הבסיסי ביותר?
באיחור של 8 חודשים, רה"מ התקשר לשר לשעבר יזהר שי לנחם אותו על נפילת בנו, וטען כי לא שמע על כך עד אמש. מהסיפור הזה ומאירועים אחרים עולה בעיה שקשה ומפחיד להכריע בה: האם הממשלה והעומד בראשה מנותקים ברמה שצריכה להדאיג מאוד כל אזרח ואזרחית - או שהם פשוט משקרים?
אמש התקשר ראש הממשלה בנימין נתניהו אל השר לשעבר יזהר שי, להביע תנחומים על נפילת בנו. עד כאן, המעשה הנכון והראוי. אלא שירון נוני שי נפל בקרב על כרם שלום ב-7 באוקטובר. נתניהו לא שמע על כך עד אמש.
מהסיפור הזה ומאירועים אחרים, כמו החיוך הרחב של ראש הממשלה לאחר אישור קידום חוק אי-הגיוס ביום שבו נפלו ארבעה לוחמים, או חוסר הבקיאות של שרים בממשלה בנוגע ליישובים שפונו או לא פונו בצפון או הצהרות כמו "הממשלה עשתה דברים מדהימים! מדהימים!" - עולה בעיה שקשה ומפחיד להכריע בה: האם הממשלה והעומד בראשה, אלה שמקבלים את ההחלטות הגורליות ביותר (!) למדינה ולאזרחיה, לא חשופים למידע הבסיסי ביותר בנוגע למה שקורה בשטח, לחיי היום-יום של ישראלים רבים? האם הם מנותקים ברמה שצריכה להדאיג מאוד כל אזרח ואזרחית או שהם פשוט משקרים?
לצורך ראייה רחבה של אירוע כזה, מקבלי ההחלטות צריכים להיות מנותקים במידה מסוימת מהשטח כדי לקבל החלטות מושכלות ושקולות. אבל הם חייבים להיות בעלי לב מתפקד - גם כי הלב הוא שמזרים דם למוח שמקבל את ההחלטה, אבל גם כי הוא מחזיק בחיים את שאר האיברים - אלה שנלחמים בעזה, אלה שאיבדו אהובים, העקורים מביתם, אלה שאיבדו את פרנסתם, הביטחון האישי, היציבות הנפשית. אין חיים, אין תוחלת ואין עתיד בלי לב.
ודווקא עכשיו, בנקודת השפל שבה אנחנו נמצאים, קשה עד בלתי אפשרי למצוא את הדופק של מי שנבחרו כדי שיהיה כאן טוב יותר.