שירות אזרחי-לאומי מוטה תעסוקה - או עם רוח שליחות? | דעה

אחד מהמפעלים החברתיים הכי משפיעים שצמחו בחברה האזרחית בחמישים השנים האחרונות הוא השירות האזרחי-לאומי שיוסד ע"י האגודה להתנדבות. תמורות רבות עברו על מדינת ישראל בשנים אלה, ובדבריי אבקש לבחון את השפעותיו החברתיות של השירות האזרחי לאומי, ולהציע בחינה מחודשת לפוטנציאל המשמעותי שלו על חוסנה החברתי-כלכלי של מדינת ישראל.

ראשית, מעט נתונים: בשירות האזרחי לאומי כיום משרתים כ-16 אלף מתנדבים מידי שנה, הם כוללים את כל הצעירות והצעירים שקבלו פטור משירות צבאי מסיבות שונות - דתיות, רפואיות, חוסר התאמה וכדומה, או כאלה שלא נקראו אליו - כמו החברה הערבית.

מנתונים רשמיים עולה כי הצבא מגייס מידי שנה פחות מ-50% מכלל הצעירות והצעירים שמגיעים לגיל גיוס, כך שהפוטנציאל של כל אותם שאינם מתגייסים לצבא, להגיע ולשרת בשירות האזרחי-לאומי, עולה במאות אחוזים על המימוש בפועל. לפני שננסה לגייס את כולם, יש לברר האם יש בכך צורך.

בתחילת דרכו של השירות הלאומי, לפני 50 שנה, הסיבה המרכזית להגעתן של בנות הציונות הדתית הייתה הרצון לתרום למדינה, כחלופה לשירת הצבאי. ההתמקדות הייתה בצורך של הציבור הציוני-דתי בכלל, ובצורך של בנותיו בפרט, להיות חלק מהאתוס הציוני ולמצוא חלופה מעוגנת הלכתית לשירות הצבאי. כך נולד בעצם השירות הלאומי במדינת ישראל.

עברו כמה עשורים במהלכם חלו כמה תמורות בחברה הישראלית, שהמרכזיות והמשמעותיות בהן היו שחרור מסיבי של צעירים וצעירות משירות צבאי ("צבא קטן וחכם" בתחילת שנות ה-90), כניסת ציבורים חדשים לשירות הלאומי - מהחברה הערבית ובנות העדה הדרוזית, חילונים ומסורתיים בעלי פטורים רפואיים וחוסר התאמה, חקיקת חוק השירות האזרחי-לאומי ב-2014, ושבירת הטאבו שבנות הציונות-הדתית אינן יכולות להתגייס לצבא. 

תמורות אלה מחייבות אותנו לעצור ולבחון האם הבסיס של חלופה לשירות צבאי הוא עדיין היסוד לשירות הלאומי-אזרחי, או שישנם עוד פרמטרים ומוטיבציות שאם נשכיל ללמוד ולהבין אותם נוכל לשכלל את מסלול השירות האזרחי-לאומי.   

כדי להסיק מסקנות, קיימנו באגודה להתנדבות סקר רחב בקרב בוגרינו משמונה השנים האחרונות. על הסקר ענו כ-1,600 בוגרים כאשר, להפתעתנו ולשמחתנו, ההתפלגות ביניהם לאורך השנים הייתה דומה. כמות העונים הייתה כ- 6% מכלל הבוגרים, דבר שנותן מהימנות גבוהה לסקר.

אלו הם עיקרי הממצאים: 61% מהמשיבים לומדים או עוסקים כיום בתחום שמשיק לתחום בו הם התנדבו בשירות האזרחי-לאומי, 17% מהם לומדים או עוסקים בתחום זהה לשירות שלהם. כלומר, רק ל- 22% מהמשיבים אין קורלציה כלל בין תחום השירות לעיסוקם כיום.

כאשר בדקנו נתונים אלה בפילוח לתחומי השירות - חינוך, בריאות ובטחון רווחה ומנהל - מצאנו את הנתונים הבאים: מבין המתנדבים ששירתו בתחום החינוך (יסודי, תיכון, חינוך מיוחד, כפרי נוער, פנימיות וכדומה) - 66% כיום לומדים או עובדים בתחום זהה, 16% בתחום המשיק לשירות שלהם, ורק ל- 18% מהם אין קשר.  בתחום הבריאות (בתי חולים, מד"א, קופות חולים וכדומה) - 71% בתחום זהה, 15% בתחום משיק, ורק 14% אין קשר.

בתחום הביטחון, הרווחה והמנהל (מוסד, שב"כ, משרד הביטחון, בטחון פנים, משרדי ממשלה וכדומה) - 45% בתחום זהה, 16% בתחום משיק, ו- 39% אין קשר. ממצאים עיקריים אלה ניתן ללמוד, לכאורה, שככול שנשקיע בתחום מסוים בשירות האזרחי-לאומי, ישנה סבירות גבוהה שנוכל להשפיע על שוק התעסוקה והלימודים העתידי של אותם צעירות וצעירים. 

בישראל של 2022 אנו עדים למחסור גדול של כוח אדם בשוק התעסוקה. במאמר של העיתונאי נתנאל גאמס, שהתפרסם בדה מרקר באוקטובר 2021, הוא ציין ש-65% מהמעסיקים מתקשים למצוא עובדים. תוסיפו לנתון זה את הצרכים הלאומיים השונים של מדינת ישראל, שעלו רבות לאחרונה בסבבי משבר שונים.

אם מחסור בכוח אדם רפואי, שדו"ח ארגון הבריאות העולמי, שפורסם לפני כחודש בכלי התקשורת השונים, חשף את נתונים קשים על מצב כוח האדם במערכת הבריאות הישראלית, שכולל מחסור גדול ברופאים ואחיות, לצידו המחסור האדיר בצוותים חינוכיים שכולנו נחשפנו אליו עם תחילת שנת הלימודים הנוכחית - כשמיפוי של משרד החינוך הצביע על מחסור של 6,000 מורים וגננות, לכל הפחות – ובנוסף לכל אלו קיים המחסור הקשה בשוטרים שעולה תכופות לכותרות, תקבלו אולי חלק מהתשובה והפתרון למשבר זה, שכולם צופים שילך ויגבר.

לסיכום, השקעה מסיבית של מדינת ישראל (בתיכונים כיום מדברים בעיקר על שירות צבאי), ברתימת כל אותם עשרות אלפים צעירות וצעירים שאינם מתגייסים לצבא, להגיע לשירות האזרחי-לאומי, תוך השקעה ותמריצים באותם תחומי השמה שעונים על הצרכים הלאומיים של מדינת ישראל, עשויים לתת מענה איכותי גם לאותם צעירות וצעירים (חלקם ממקומות שלא קבלו הזדמנות ועל רקע זה קבלו פטור משירות צבאי) וגם פתרון והשפעה על שוק הלימודים והתעסוקה העתידי.

שתי הסתייגויות מדבריי לעיל:  יתכן שחלק מאותם בוגרות ובוגרים שלנו הגיעו מראש לשירות לאומי בתחום שעניין אותם ולא הפוך. הביצה התרנגולת. אסור לאבד את הבסיס להקמתו של השירות הלאומי לפני חמישים שנה. רוח ההתנדבות והרצון העז של כל אחת ואחד להגיע להתנדב, לתרום, להשפיע ולעשות טוב הגיע ממקום טהור ואסור לאבד את הרוח הגדולה הזו שבונה חברה ועם, בגלל אינטרסים כלכליים. לדעתי, כמו בדרך כלל, האיזון הוא המפתח לשמר את הרוח ולהתאים עצמנו להווה ולעתיד.

ירון לוץ הוא מנכ"ל האגודה להתנדבות

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com