תוכנית הממשלה להעלאת שכר המינימום אינה אמיתית ומשפילה • דעה

כל סבב קניות בסופרמרקט הופך להיות קרב במלחמה. אנחנו, הציבור בישראל, מתמודדים בחודשים האחרונים עם גל של עליות מחירים, שפוגע בכמעט כל בית. בתקשורת פורסם על התייקרויות של מחירי מוצרי המזון, חומרי הניקוי, הדלק, תעריפי החשמל והתחבורה הציבורית. מדד המחירים לצרכן ממשיך לעלות, מחירי הדיור עלו ביותר מ-11 אחוזים בשנה שעברה.

נוכח גל התייקרויות המחירים, הגיב שר האוצר אביגדור ליברמן בפנייה לחברות המזון בבקשה שלא יעלו מחירים, ולאחר מכן - ערך מסיבת עיתונאים, יחד עם ראש הממשלה ועם שרת הכלכלה, ובה הודיע על שורת צעדים שלטענתו יאפשרו להתמודד עם יוקר המחיה. אולם חלק ניכר מהצעדים שפירט - דוגמת הקלות מס שונות - רלוונטיים רק למי שהכנסתם בינונית ומעלה, וזו לא תוכנית שמתחילה לספק מענים ל-2 מיליון השכירים בישראל שהכנסתם נמוכה ושמתקשים לגמור את החודש.

יוקר המחייה מקשה במיוחד על עובדים שכירים שמקבלים שכר מינימום, שעומד על 29.12 ש"ח לשעה, שהם 5,300 ש"ח לחודש במשרה מלאה. לפי הגדרת המוסד לביטוח לאומי, קו העוני עבור משפחה בת חמש נפשות עומד על 10,780 ש"ח לחודש. כלומר, משפחה ששני ההורים בה מקבלים שכר מינימום ולהם שלושה ילדים (או יותר) - היא משפחה ענייה.

שכר המינימום בישראל לא הועלה מאז שנת 2017 והעלאתו נחוצה כדי לאפשר לשכירים להתמודד עם העלייה המתמדת ביוקר המחיה. נחוצה העלאה אמיתית, ולא משפילה, של שכר המינימום. העלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה תביא לשכר של 7,280 במשרה מלאה. העלאה כזו תשפר ישירות את שכרם של קרוב ל-2 מיליון עובדים בשכר נמוך, ותשפר בעקיפין את שכר של מאות אלפי עובדים נוספים משכבות הביניים. הצעת חוק למינימום 40 כבר מקודמת בכנסת, ולמעלה מ-45 ח"כים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, כבר חתמו עליה.

אבל זו לא ההצעה היחידה המקודמת בכנסת בימים אלה. בקרוב תגיע לחקיקה "עסקת החבילה", שאותה מקדם שר האוצר ליברמן, הכוללת שינוי בשכר המינימום, בחמש פעימות שיתפרשו על-פני ארבע השנים הקרובות. אולם השינוי המוצע בידי הממשלה בשכר המינימום הוא קטן מאוד, עומד על 1.8% בלבד בשנה וחצי הקרובות, כך שאינו מצליח להדביק את קצב עליית המחירים. למעשה, זו חקיקה שיוצרת שחיקה של שכר המינימום, במקום העלאה של שכר המינימום. בנוסף, עסקת החבילה כולל סעיפים רבים נוספים שמהווים פגיעה בתנאי ההעסקה של העובדים במשק: פגיעה בתשלום עבור שעות נוספות, הקפאת שכר עבור עובדי המגזר הציבורי, וצעדים בעייתיים נוספים.

יש לתקן את החקיקה המוצעת, בהקשר של שכר המינימום, בכמה אופנים: מלבד העלאת ל-40 שקלים לשעה, יש להקטין את מספר הפעימות מ-5 ל-4, ולפרוש אותן על-פני שנתיים לכל היותר. זאת בדומה למתווה הקודם להעלאת שכר המינימום - בשנים 2017-2015 - שגם הוא כלל ארבע פעימות בלבד. תיקון נוסף, הוא שכבר הפעימה הראשונה - בחודש אפריל הקרוב - צריכה להיות משמעותית. במקום תוספת של 54 אגורות לשעה בלבד (שהם רק 100 ש"ח לחודש, למי שעובד במשרה מלאה), אנחנו מציעים להגדיל את סכום הפעימה הראשונה, כך שתביא את שכר המינימום החודשי ל-5,700 ש"ח לפחות. מדובר בגידול של קרוב ל-8%, בדומה לפעימה הראשונה במתווה של 2017-2015. ולבסוף, עסקת החבילה מבקשת להקפיא את מנגנון העדכון האוטומטי של שכר המינימום, שקובע שהוא לא יפחת מ-47.5% מהשכר הממוצע במשק. אולם צעד זה רק יוביל לשחיקת שכר בעתיד, ולכן יש לבטלו ולשמר את מנגנון העדכון.

אנחנו נמצאים כבר שנתיים בתוך משבר הקורונה, שהוא לא רק משבר בריאותי אלא גם משבר חברתי וכלכלי. במרוצת המשבר הזה, ראינו עשרות אלפי עסקים קורסים, מאות-אלפי אנשים שנשלחו לאבטלה ולחל"ת, ופגיעה ברמת החיים של רבים מהאנשים החיים בישראל, הן במרכז והן בפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות. הגידול ביוקר המחיה - שמורגש בכיס של רוב הציבור - הוא נדבך נוסף, מטריד, במציאות החיים הקשה שכולנו מתמודדים איתה.

אורי וולטמן הוא חבר הנהגת תנועת "עומדים ביחד" ופעיל בקמפיין "מינימום 40"

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com