החברות החדשות של שופטי הכדורגל

סוף סוף FIFA (התאחדות הכדורגל העולמית), הגוף ששמרנות וקיבעון הם חלק מה-DNA שלו, החלה להיעזר במצלמות הווידאו ככלי עזר לשופטים במשחקי כדורגל. אחרי ההצלחה בטניס, פוטבול, כדורסל ועוד ענפים רבים, גם ענף הספורט הפופולרי בעולם מברך את הקידמה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

זה קרה מוקדם יותר החודש באליפות העולם לקבוצות שנערכה ביפן (כצפוי, ריאל מדריד ניצחה). הביצוע היה, לרוע המזל, קלוקל במיוחד. בראש ובראשונה, השיטה לא הייתה ברורה: מתי בדיוק מותר לעשות שימוש במצלמה, וכמה פעמים במהלך המשחק? מי רשאי לצפות בהילוך החוזר, השופט עצמו או צוות-סתרים?

בפועל, באחד המשחקים רץ השופט לשולי המגרש כדי לצפות בעצמו בהילוך החוזר, ובמשחק אחר השופט חיכה לאיתות באוזנייה מצוות המומחים שצפה במשחק בחדר סגור, ומסיבה לא ברורה שינה השופט את החלטתו שוב ושוב, עד שאישר את השער של כריסטיאנו רונאלדו. בנוסף לכל, גם אחרי השימוש במצלמות, צופים רבים חשבו שהשופט קיבל החלטה גרועה, אז מה כל הטעם?

חשש לאובדן הרומנטיקה

כצפוי, הניסוי הלא-מוצלח נתן כוח למחנה ה"לא" - המחנה המתנגד לשימוש במצלמות בזמן משחקים. "אם לומר את האמת, אני לא אוהב את זה", אמר גם כוכב ריאל מדריד, לוקה מודריץ', בתום המשחק. "זה יצר הרבה בלבול". עיתונאי כדורגל בכירים בעולם, כאלה שאני קורא כל מילה שלהם בשקיקה, טענו שזוהי ההוכחה שהשימוש במצלמות לא יפתור את הבעיה.

שני הטיעונים הנדושים שנשמעים שוב ושוב ושוב נגד השימוש במצלמות הטלוויזיה במשחקי כדורגל, הם: (א) המצלמות יפגעו ב"רומנטיות" וב"קסם" של המשחק; (ב) הן יפגעו בשטף המשחק ויובילו לעצירת המשחק ובזבוזי זמן. אני לא בטוח איזה משני הטיעונים מרגיז אותי יותר, אבל אין לי ספק ששניהם מופרכים מן היסוד.

לגבי אובדן ה"רומנטיקה", יש כאלה שלא משנה מה, לא תוכלו לשכנע אותם שצריך להתקדם בחיים ולהיעזר באמצעים חדשים. סבא שלי מספר לי שהיה משהו מקסים במוכר הקרח שהסתובב בעגלה בתל אביב של שנות ה-50. אז אולי חבל שהתקדמנו? זה גם רומנטי לאכול ארוחות ערב לאור נרות, אז אולי נוותר על החשמל? בשורה התחתונה, מצלמות הטלוויזיה באופן מובהק וברור מסייעים לשופטים לבצע פחות טעויות קריטיות במשחק.

כרוניקה של בזבוז זמן

המצב הנוכחי פשוט בלתי נסבל. כמעט כל משחק, ולא משנה באיזו רמה, מושפע באופן ישיר מהחלטות שיפוט גבוליות במקרה הטוב - ושגויות במקרה הרע. האם לא הגיע הזמן להודות ששופט לא יכול לרוץ באותו הקצב עם 22 שחקנים ולקבל בשבריר שנייה מאות החלטות על סמך זוג עיניים ללא הילוכים חוזרים? זה טירוף בעיניי לחשוב אחרת.

בשם קידוש הנוסטלגיה, אנשים נוטים לזלזל בניסיון כן להגיע קרוב ככל האפשר לתוצאה האמיתית על הדשא. מדובר בטוהר הספורט, לא פחות. נכון ששימוש במצלמות לא ימנע, באופן אבסולוטי, לפחות כרגע, טעויות שיפוט. הדבר בלתי-אפשרי, אבל אין בכלל שאלה שהוא יצמצם אותן בצורה ניכרת.

הנימוק על בזבוזי הזמן והפגיעה בשטף המשחק מצחיק עוד יותר. יותר מכל מבכל ספורט אחר, כדורגל הוא הענף שבו השעון הפך לשק החבטות של השחקנים והמאמנים. אין שום ערך לזמן. שחקנים מפברקים פציעות, שוערים מושכים זמן בסוף כל התקפה, מאמנים מבצעים חילופי-סרק וכל כדור חופשי הוא פתח לדיונים בלתי-נגמרים בין השופט לשחקנים. גם הצופים עצמם לעתים לא שמים לב שחלק גדול מ-90 הדקות של משחק הכדורגל הוא "זמן מת" ושתוספת זמן של דקות ספורות בסיום כל מחצית היא לעג לרש. כמה דקות בתכל'ס הכדור נמצא בתנועה ומשחקים כדורגל? בדרך כלל מדובר בפחות מ-30 דקות בכל מחצית.

בכדורגל הישראלי האיטי כמובן שהבעיה חמורה במיוחד. בקיצור, זה מה שמפריע לכם? עוד 2 דקות שבהן ניתן יהיה למנוע הטייה קשה של תוצאת המשחק? אגב, במגרשי הטניס השימוש בטכנולוגיית "עין הנץ" לא רק שלא פגע בהנאת הצופים, אלא הפך לאטרקציה מלהיבה. כל הקהל מרים עיניו למסכים, ומחכה לגזר-הדין של צוות השיפוט, וכמובן, גם הצופים בבית נהנים.

מחנה ה"לא" צריך לדעת שהקרב הזה אבוד מראש. מצלמות יהפכו לחברות הטובות ביותר של שופטי הכדורגל בקרוב. כי השופטים חייבים אותן לצידם, כי הטכנולוגיה מאפשרת, ובעיקר, כי אין שום דרך אחרת.