הקרב על הקנאביס: הרגולציה שחונקת את החברות המקומיות

דומה שאין טעות שמדינת ישראל מפספסת בכל הקשור לקנאביס. בזמן שכל העולם צועד להסדרה של התחום לא רק בפן הבריאותי אלא גם בתחום הפנאי, אצלנו מעבירים את החולים הזקוקים לכך ויה דולורוזה.

צריכת הקנאביס הרפואי זינקה מינואר 2019 ב-160% אצל יותר מ-85 אלף מטופלים נכון לינואר 2021, והמספר ממשיך לעלות כל חודש. נתוני משרד הבריאות מצביעים על כך שב-2020 כולה נמכרו בישראל כ-28 אלף קילוגרם קנאביס רפואי בשווי מוערך של 570 מיליון שקל. המגמה ממשיכה לתוך 2021: בפברואר 2021 נמכרו בישראל 3,000 קילוגרם של קנאביס - כ-7.5% יותר מדצמבר 2020.

בישראל יש חברות קנאביס מקומיות ששולחות את מוצריהן לחו"ל עד כדי כך שהפכנו לשוק הייצוא הגדול בעולם. מה מקבל הצרכן הישראלי? בעיקר ייבוא. מניתוח הדו"חות הכספיים של החברות הישראליות עולה שכמות התוצרת המיובאת לישראל גדלה על חשבון התוצרת המקומית, והגידול האיטי של השוק הפתיע חלק מהחברות ש"נתקעות" עם מלאים. מלאים הם בעיה עבור אותן חברות משום שאם לא ימכרו או ייצאו אותן ייאלצו להציגן כהפסדים.

על פי הערכות, הסדרת הלגליזציה בענף תזניק את מספר מחזיקי הרישיון לצריכת קנאביס מ-90,000 למיליון וחצי שיוכלו לצרוך קנאביס בצורה חוקית. נתונים אלה ידועים בעולם ולא סתם הוא ידוע כשוק ייבוא, ככזה שיש בו כסף. אך מי לא נהנית ממנו? התעשייה הישראלית.

בהתנהלות מאוד ישראלית ולא נבונה, מדינת ישראל מעדיפה שחברות בינלאומיות ייהנו מהצרכן הישראלי במקום חברות ישראליות ששוק כזה יכול למנף אותן, ליצור עבורן הכנסות ומקומות עבודה. אם המצב יימשך כך ובינתיים עוד ועוד חברות בינלאומיות ייכנסו כשהלגליזציה תוסדר, לא יהיו חברות ישראליות ליהנות מפירותיה, פשוט לא יהיה להם סיכוי מול חברות הענק בחו"ל והתעשייה  השברירית שכבר קיימת כאן פשוט תיעלם.

לכן, הממשלה החדשה שחרתה על דגלה את צמצום הרגולציות צריכה להבין שממש כאן, בתחום זה, מתחולל מאבק בין התעשייה הישראלית לבין חברות מחו"ל ואם לא נתעשת – נפסיד. על השרים הרלוונטיים להיכנס לעובי הקורה, לבחון מה יש לעשות, לצמצם את הרגולציות הדרקוניות ביחס לעולם ולקדם את התעשייה הישראלית – קדימה.

גרג קונין הוא סמנכ"ל מוצר ומייסד סטארט-אפ הקנאביס CTH

רוצים לכתוב למדור הדעות של אתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com