סעודיה עשויה לתת סטירת לחי מצלצלת לפלסטינים • דעה

"הצעד הדרמטי" שעליו מבשרים כלי התקשורת מריאד, בירת סעודיה, עשוי להיות השתתפותה של אישיות ישראלית רמת דרג במפגש פסגה במהלך ביקורו השבוע של הנשיא ביידן עם השליט מוחמד בן סלמאן בסעודיה. אם אמנם נזכה לראות תמונה שבה הנשיא האמריקני לוחץ במקביל את ידיהם של שני האישים הסעודי והישראלי, תהיה לכך משמעות הרבה יותר גדולה מאשר "צילום הזדמנות".

הסיבה להיסוס הסעודי בהצטרפות לגל הסכמי השלום עם ישראל, שפקד חלק ממדינות ערב, היא כמובן "יוזמת השלום הערבית" שעליה הוכרז בביירות במרץ 2002. יוזמה זו שכונתה תחילה בשם "יוזמת השלום הסעודית" והושקה ב-2001, קוראת לישראל לנרמל את יחסיה עם העולם הערבי בתמורה "לחזרה מלאה לקווי 67  ונסיגה מכל השטחים הכבושים לרבות מזרח ירושלים ורמת הגולן". כן מציעה יוזמה זו הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, פתרון בעיית הפליטים, ועוד.

אף גורם ישראלי לא התייחס ברצינות אל היוזמה הסעודית/הערבית. ראשית, העיתוי היה אומלל. באותה העת הטרור השתולל ברחבי הארץ והגיע לשיאו ב-27 במרץ 2002, ערב ליל הסדר, במגה פיגוע במלון "פארק" בנתניה שהסיט באבחה אחת את תשומת הלב אל מבצע "חומת מגן".

ביום הפיגוע, צולמו המלך הסעודי עבדאללה, יו"ר הרש"פ אבו מאזן ומנהיג החמאס איסמעיל הניה בתמונה שמבטאת "אחדות לאומית", מה שעורר עוד יותר את ההתנגדות הישראלית ליוזמה הסעודית. שנית, מלחמת האזרחים בסוריה שפרצה ב-2011 הוכיחה גם ליוזמי השלום מחצי האי הערבי, שנסיגה ישראלית מרמת הגולן תהיה מעשה התאבדות במציאות הקיימת. שלישית, ארגון חיזבאללה שלדידם של הסעודים היה יכול להיות "גוף חיובי שהתנגדותו לגיטימית", הפך עם השנים לגוף טרור מוקצה מחמת מיאוס גם בעיני הסעודים שמתנערים ממנו.

כיום, שני עשורים לאחר השקת היוזמה, ניתן לומר שגם הסעודים הבינו שיש לחפש דרכים אחרות לכינון שלום בין ישראל לפלסטינים, ולכן הם צועדים עקב בצד אגודל לקראת יחסי נורמליזציה עם ישראל. תיירות המרפא, הסחר המוסווה והתיאום הביטחוני החשאי שמתקיימים זה כחמש שנים היוו את פריצת הדרך ביחסים בין ישראל לממלכה הסעודית, ועתה הגיעה העת, אליבא דג'ו ביידן, להביא לשדרוג היחסים כדוגמת הסכמי אברהם.

לא מן הנמנע שנראה בעתיד הקרוב מטוסים ישראליים הטסים מעל אדמת חצי האי הערבי ואולי אף תמרונים צבאיים משותפים שיאותתו לאויב המשותף איראן, שקואליציה חדשה בגיבוי אמריקני קמה נגדה במזה"ת.

אבל ההשלכות המשמעותיות ביותר תהיינה על הפלסטינים. יוזמת השלום של הסעודים הייתה תעודת הביטוח שלא ייחתם הסכם שלום נפרד בין הסעודים לישראל ויותיר את הפלסטינים מבודדים ומתוסכלים. הפלסטינים זוכרים היטב את "בגידתו" של הנשיא המצרי אנואר סאדאת ואת המחאות שהמטירו עליו ב-1978, כששלוש שנים מאוחר יותר התנקשו בחייו במהלך מצעד הניצחון השנתי בקהיר.

הנה כי כן, גם השליט הסעודי בן סלמאן עומד לסטור על לחיים של הפלסטינים. כל השליטים הערביים שחתמו על הסכמי שלום ישראל הבינו שהדרך לשלום עם הרש"פ אינה חייבת לעבור בבירותיהם. הן כבר מבינות שהפלסטינים באמצעות לחץ מלאכותי שבו אותן כבני ערובה.

יתכן שנחזה עתה במהדורה מחודשת של התקפות קשות על המלך הסעודי שזנח את הפלסטינים. ואם זה לא יקרה, שוב יוכח שמגמת היעדר המוטיבציה למחאה המונית בקרב תושבי ה"שטחים" הנמשכת כבר כשני עשורים, מרחיקה מהם את חזון המדינה העצמאית.

ד"ר משה אלעד הוא מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי ושירת בעבר בתפקידים בכירים בשטחי יו"ש

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com