המכנה המשותף של גזירות כחלון: אפס פגיעה במצביעים • פרשנות

תוכנית האוצר להפחתת הגירעון, שהציגו היום (חמישי) בכירי המשרד, מושפעת מאוד מהבחירות המתקרבות. נראה כי המכנה המשותף לכלל הגזרות שהציג כחלון הוא ניסיון לא לפגוע במצביעים בדרכם לקלפי, ובין שורת הצעדים ניתן לאתר רבים שאין להם השלכה ישירה מיידית על הכיס של האזרחים.

הצעד הראשון שהשפעתו על הציבור קטנה הוא מיסוי על חומרי בעירה - שבהם משתמשת התעשייה. צעד נוסף הוא מיסוי כלי הרכב ההיברידיים - שקונים רק חלק קטן מהנהגים. קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה אמנם פוגע מאוד בשירות לציבור, אבל קשה להצביע עליו ברמת היום-יום, וההחלטה לגבות חובות מחברות הביטוח היא צעד שישימותו מוטלת בספק.

סך הקיצוצים רחוק מאוד מלענות על עומק הגירעון שנוצר במשך חודשים ארוכים של מערכת בחירות, שלאורכם השר כחלון טען שאין שום צורך במיסים. בכיר באוצר מסר כי מדובר בקדימון בלבד - ואחרי הבחירות, עם הקמת הממשלה, עוד נכונו קיצוצים נוספים.

כאמור, בכירי משרד האוצר אמרו היום בתדרוך לכתבים כי ישראל תנקוט מספר צעדים להפחתת הגירעון, שצפוי לרדת בעקבותיהם מ-4% ל-3.8% בשנים 2021-2020, בהיקף של 3.25 מיליארד שקלים. בין היתר, קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד שקלים, העברת 1.1 מיליארד שקלים מחברות הביטוח, לביטוח הלאומי, מיסוי של מפעל הפיס, העלאת המס על רכבים היברידיים ועוד. "מדובר בפלסטר בלבד ולא בתכנית הסופית, שתגבש הממשלה הבאה", הודה מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. בתדרוך השתתפו באב"ד, הממונה על התקציבים שאול מרידור, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, מנהל רשות המסים, ערן יעקב והיועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג.

"אנחנו נמצאים באירוע בעייתי, היינו אמורים לעשות תקציב שבו היינו אמורים להגיש לממשלה תקציב ביולי-אוגוסט ולאשר אותו עד נובמבר, במסגרת הזו היינו מכנסים את התקציב ליעדי הגירעון", הסביר באב"ד. "עקב תקופת המעבר שלפני הבחירות, היכולת שלנו לקצץ את התקציב ולחזור ליעדי הגירעון היא כמעט בלתי אפשרית".

"את רוב הצעדים לא ניתן לעשות בממשלת מעבר, ממשלה יוצאת לא יכולה לחשק את הממשלה הנכנסת לגבי צעדי ההתכנסות למסגרת התקציב", המשיך באב"ד. "לכן הסיטואציה היא כזו שמחייבת לצמצם את הפערים ככל שניתן. צעדים משמעותיים יותר יבואו במסגרת התקציב שאותו נגיש רק לאחר הבחירות, התהליך יסתיים רק באזור מרס 2020 בכנסת ובינואר 2020 בממשלה".