להעסיק עבריין בעבירות סמים בחברת תרופות זה לא נורמטיבי

החוק החדש שמקודם שלפיו ייאסר על מעסיקים לשאול מועמדים ועובדים על עברם הפלילי הגיע עם כוונות טובות, אך הוא אינו מאוזן ויכול לגרום נזק של ממש למעסיקים. המחוקקים צריכים למצוא דרך לתקן את התיקון לחוק • דעה

תסכול בעבודה
אילוסטרציה | צילום: GettyImages/אימג'בנק

העסקתו של עמרי גורן, אדם עם עבר של 5 הרשעות קודמות ו-14 תיקים פליליים בביתו של שר הביטחון בני גנץ, הפנתה את הזרקור לסוגיית העסקתם של בעלי עבר פלילי בעבודות רגישות במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי, הנמצאת גם כך על סדר יומה של הכנסת החדשה.

בינואר הקרוב, ייכנס לתוקפו חוק חדש שיאסור על מעסיקים לשאול מועמדים ועובדים על עברם הפלילי. על פי החוק החדש, לא רק שלמעסיק אסור יהיה לשאול את המועמד על עברו הפלילי, אלא שאסור יהיה לו לשקול בכלל את עניין העבר הפלילי כקבלה או העסקה למקרה שהמידע יגיע בכל זאת לידיעתו (נניח בחיפוש בגוגל או במאגרי פסיקה).

הסכמת המועמד או העובד למסירת המידע גם היא לא תכשיר את המהלך. המעסיק לא יהיה זכאי לקבלו. האיסור על קבלת המידע הוא גורף. לצורך ההשוואה, אם עד היום לא מנע החוק ממעסיק לבקש מידע ישירות ממועמד בנוגע לעברו הפלילי (אלא רק מנע ממנו לקבל מידע מתוך מרשם פלילי), כעת גם אפשרות זו ירדה מהפרק.

[brightcove_iframe video_id='the-main-edition-articles-part-1811212035' autoplay='0' credit='' desc='הדיווח על מעצרו של עמרי גורן שעבד בביתו של גנץ' poster='' kid='1_3b5gihwr' duration='232']

הסנקציות חמורות וכוללות עונשי מאסר ואם לא די בכך, לאור החוק החדש יעמוד כעת גם חוק שוויון הזדמנויות לעבודה לצידם של התובעים רק מעצם החקיקה החדשה ולפיו ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק. כלומר, פטיש נוסף על ראשם של המעסיקים.

מטרת החוק ברורה: המעגל הראשון שייהנה מהחוק החדש הם האסירים המשוחררים כמובן, שנכון להיום כניסה לעולם העבודה היא לא פשוטה עבורם בלשון המעטה. המעגל השני, בהסתכלות רחבה יותר, הוא החברה בכללותה, שתיהנה משילובם של אסירים משוחררים בחברה והישארותם מחוץ לפשיעה.

אלא שלמרות הכוונות הטובות, החוק במתכונתו הנוכחית איננו מאוזן. הוא דרקוני מדי. סוגר מדי על מעסיקים ויכול לגרום להם נזק של ממש. המחוקק חייב היה לחשוב על נקודות איזון, כמו למשל החרגת ענפים מסוימים במגזר הפרטי, קביעת הבחנה בין סוגי העבירות תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, הזמן שחלף מביצוע העבירה, הזיקה שבין המידע הפלילי והמשרה הרלוונטית, שקילת אינטרס ציבורי, חשש לפגיעה בשלומו או בטחונו של אדם או קבוצה, מצב שיקומו של האסיר המשוחרר ונסיבותיו האישיות.

בשורה התחתונה, אמנם הוחרגו בחוק כמה ענפים בסקטור הציבורי כמו מערכת הביטחון והחינוך, אך הסקטור הפרטי בכללותו נשאר ללא פתרון. כך, לדוגמה, מצב שבו תועסק עובדת בעלת רקע פלילי בעבירות רכוש כסמנכ"לית כספים או עובד בעל רקע פלילי בעבירות סמים שיתקבל לעבודה בחברת תרופות, הוא מצב נורמטיבי לפי החוק החדש.

עו''ד הילה אראל שמש
עו''ד הילה אראל שמש | צילום: ינאי יחיאל

זהו מצב בלתי אפשרי שלא ניתן לקבלו. רק אם המחוקקים יטמיעו בחוק דיפרנציאציה מתבקשת, יחד עם מתן אפשרות למעסיק להגיש בקשה לקבלת מידע (לוועדה ייחודית או לגורם ממשלתי ייחודי) על עברו הפלילי של מועמד לעבודה, ניתן יהיה להתחיל לשקול את יישומו של החוק. במתכונתו הנוכחית, אם יעבור החוק, עוד ועוד עמרי גורן יצוצו השכם והערב, גם בשוק הפרטי.

עו"ד הילה אראל שמש היא עו"ד בעלת משרד עורכי דין, מומחית בדיני עבודה, מלווה ומייצגת מעסיקים

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com